הנח"ל, נקודת מוקד חלוצית // יגאל ידין
שני צירים למאמץ החלוצי: – ההתישבות הבטחונית ליד הספר וכוחות הבטחון.
ואף שני צירים למאמץ הבטחון: – כוחות הבטחון וההתיישבות הבטחונית ליד הספר.
שני צירים אלה נפגשים בנקודת מוקד אחת, והיא ביחידות הנח"ל של צה"ל – חיילים העושים במלאכה ושביגיע כפיהם אוכלים לחם, שידם האחת מחזקת בשלח והשניה בשלחין.
חלוציות ההתישבות וחלוציות הבטחון הן נקודות מוקד אשר להבתם מסמלת את שיא החלוציות של הנוער הישראלי בארץ ישראל העצמאית.
כאשר הוקם הנח"ל חשבנו שתרומת הנח"ל תהיה אך ורק בחיזוק ההתישבות החקלאית הקיימת, תפקיד חשוב ביותר בפני עצמו.
אולם היום אפשר לומר שחזון הנח"ל פרץ את גבולו הראשון וההאחזויות העצמאיות ויחידות גידול הירקות מגדילים את השלהבת באותה נקודת מוקד.
כי יש אמת אחת, שכולנו חייבים לזכור בארץ, ואם נדע אותה ונבין אותה נבין את חשיבות המפעל הזה: –
לא תקום התישבות חקלאית ליד הספר בלי כוחות הבטחון ולא יקום הבטחון בלי התישבות חקלאית ליד הספר.
אם נזכור את זאת דרכנו תהיה יותר קלה בביצוע משימותינו.
(סוכות, תשי"ג 1952, רב־אלוף יגאל ידין, רמטכ"ל)
לשיחה:
- כיצד משתלבת משימת הביטחון וההתיישבות לפי המקור? מה תפקיד הנח"ל ומה היחס בין משימת ההתיישבות בגבולות לחלוציות?
- מה הערך המוסף ביחידות לוחמות "שביגיע כפיהם אוכלים לחם" בעינכם?
- כיצד מסורת חלוצית זו רלוונטית למשימות הלאומיות של ישראל כיום? באיזה אופן אתם תורמים למאמץ הגשמת המשימות הלאומיות כיום?
