חֶלְקִי // סיון הר שפי
אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
זִעְזַעְתִּי אֲדָמָה/ הִרְחַבְתִּי סְדָקִים/ אֵלּוּ חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם/ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה
כֶּרֶם מֻזְנָח/ גְּפָנִים צְמֵאוֹת/ עַל הַגְּשָׁמִים נָטַשְׁתִּי/ מַחְסוֹרָן
אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
שָׁתַקְתִּי עַל פֶּשַׁע/ בָּרַחְתִּי מֵרֵיחַ/ סַכָּנָה. מִסְכֵּנֶיהָ עֲשׁוּקַי
זָרַעְתִּי אֵשׁ/ בִּשְׂדֵה קוֹצִים בַּבַּיִת./ כִּבִּיתִי אֵשׁ /בְּשַׁבָּת./ הִכְתַּמְתִּי בְּפֶחָם / שִׂמְלַת לָבָן.
אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
מֵעַל לַבּוֹר וְלִתְהוֹם, שַׁרְתִּי -/ מָקוֹם שֶׁאֲחֵרִים הוֹשִׁיטוּ יָד./עַל מִטָּה נוֹחָה שָׁכַבְתִּי/ בְּיוֹם עֶרֶשׂ עָפָר.
בְּקַעֲרַת הַפֵּרוֹת הַיָּפָה/ הָפַכְתִּי אֶת רְקַב הַפְּרִי אֶל/ הַתַּחְתִּית. אִפַּרְתִּי פָּנַי,/ הִלַּכְתִּי בְּשׂוּמַת עָנָן…
אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
מֵרֹב אֲדִיקוּת, חָנַקְתִּי/ מֵרֹב יִרְאָה, שֻׁתַּקְתִּי/ מֵרֹב חֶסֶד, הִתְפַּזַּרְתִּי/ מֵרֹב אַהֲבָה, קִלְקַלְתִּי שׁוּרוֹת
וּמָה מִכָּאן/ וּלְאָן אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן/ יוֹדַעַת שֶׁבָּאתִי/ לִבְנוֹת
סיון הר שפי היא משוררת חוקרת ומרצה ישראלית, מתגוררת בתקוע ונשואה למשורר אבישר הר שפי.
- נסחו במילים שלכם את חווית היסוד של השיר
- לאיזה שורה דימוי או בית התחברתם או איזה עורר בכם אי נוחות?
- תוכלו להציע שורות או בתים נוספים ליצירה?
