מגבול ועד גבול // יגאל אלון
טול מהחקלאות הישראלית את מימד הערכים והעמדת בספק את עצם קיומה והמשכה: טול מן הארץ הזאת את ההתיישבות העובדת והקיבוצית – ונטלת ממנה את הנשמה היתירה. שכן, התנועה ההתיישבותית היא שהעניקה לארצנו את גדולתה, היא שהפכה שטחי הפקר לשטחי חיים וקידמה אותה לקראת ניצול מלא של אפשרויות הקרקע והפיתוח החקלאי ויצירת ערכים ונכסים חברתיים ראשונים במעלה ובחידוש.
לא זו בלבד. מדינתנו, שמבחינה גיאוגראפית היא חסרה את מימד העומק זכתה לעומק אסטראטגי, משום שכל ישוב מאורגן ובעל הכרה, איננו רק ישוב של חקלאים ומתיישבים, אלא גם מעוז של הגנה מרחבית… אכן, אי אפשר לשכות, ואסור לשכות, את חשיבותה של ההתיישבות לא רק בייצור ובשליחותה החברתית, אלא גם בתפקידה ההגנתי.
…בל נלך שבי אחר מקסם התמורות המבקשות להוליכנו אחורנית בכל הנוגע לתפקידה של ההתיישבות בהגנת המדינה בעת הסילון והטנק. במדינה צרת המימדים הזאת, שבה משמשת ההגנה המרחבית עומק אסטרטגי אלטרנטיבי להיעדר העומק הגיאוגראפי, אין ניגוד בין הגנה מרחבית לתפיסה הגנתית אופנסיבית לעת מצוקה. אדרבא ככל שההתיישבות מסוגלת ליטול על עצמה בכוחותיה היא ובתגבורת מעטה, תפקידים הגנתיים מובהקים, כן יכולים כוחותינו המזויינים להתפנות למעשים מכריעים.
מדינת ישראל, מבלי שאזרחיה יאחזו מגבול עד גבול, עלולה, חלילה, להיהפך למדינת עיר, מעין מונאקו חדשה על החוף המזרחי של הים התיכון.בתנאים ובנתונים שלנו אין ולא תהיה לנו זכות קיום, לא כלכלית ולא אסטרטגית, לא חברתית ולא רעיונית, אם חלילה נהיה מדינת עיר. הווה אומר, שעל מדינתנו להיות מדינה של כפרים רבים ושל ערים רבות מקצה ועד קצה.
(מתוך הספר: כלים שלובים)
לשיחה:
- מה משמעות ההתיישבות בגבולות לבטחון המדינה לפי המקור?
- אלו ערכים וייעודים נוספים מסמן המקור לגומרי ההתיישבות?
- מה הפרספקטיבה שלנו בישראל כיום על דברים אלו מתוך אתגרי השעה הזו?
