מוכנים למלחמה // דוד בן גוריון
(מתוך 'בימי ההפוגה' נכלל באסופה 'בהילחם ישראל' )
" אינני מתפלל לחידוש המלחמה, יותר מדי אני מכיר כוחה ההורס אני יודע מה עבר על המשקים וכמה מהם נהרסו, מה עבר על ירושלים ומה אכזריות המהלומות שניתכו על ראשה. אני יודע כמה אנשים נפלו -ומי היו האנשים שנפלו. שכלנו תפארת האדם. מסופקני אם היה לנו אף פעם נוער יותר יקר. ואיני יודע אם יש נוער מופלא כזה בקרב איזו אומה שהיא. אבידות האדם שלנו לא ימדדו במנין ובמספר, לא יסולאו בפז. נפלו אדירים – אדירי רוח, גדולי מדע ושירה, עטורי כתר גאוניות. ואף על פי כך עלינו להיות מוכנים להתחדשות המלחמה. אחרת אנו עלולים להפסיד הכל….
יש קודם כל לתקן הליקויים הפנימיים שנתגלו בצבא ובישוב. הכרחי חיזוק המשמעת הצבאית והגברת הזיקה של כל חלקי הצבא למדינה ולממשלה… למען שנהיה חזקים – עלינו להיות טהורים ועלינו לחרוד על כל קורטוב של כוח. אל נבטח יותר מדי על כשרון עמידתנו עד עכשיו, אל נהיה בטוחים יותר מדי בנצחוננו. אין נצחוננו נתון מראש. אמונתי שיש לנו אפשרות לנצח לא נתערערה בלבי כמלוא הנימא, אבל לא כל אפשרות היסטורית נתונה מראש ומוכרחה להתקיים. נזדעזע בטחוני בכוחנו המוסרי הפנימי, וכוח מוסרי במלחמה נחוץ יותר מבימי שלום. ולכן דרושים מאמצים נמרצים ואכזריים לתיקון הפגימות. המערכות עד עכשיו נסתיימו לא לרעתנו – אם כי לא בלי כישלונות. לא הצלחנו בלטרון, ונשארו שני הקוצים: לוד ורמלה. זהו פגם קשה במעמדנו הנוכחי. אם תתחדש המלחמה, – תהיה זאת מלחמה לחיים ולמוות לגבינו, לא לגביהם. אנחנו, אם ננצח, לא נשמיד העם המצרי או העם הסורי, אבל אם אנחנו ניכשל וניפול – ישמידו אותנו: ומפני זה לא נוכל לתת להם לחזור למקומות שנעזבו על ידיהם. "
לשיחה:
- מה הלך הרוח של המקור ומה התובנות המרכזיות בו?
- כיצד נוכל לשפר את מוכנותנו למלחמה לנוכח הכרת המחירים הכרוכים בה? מה מהדגשים שבמקור רלוונטיים גם כיום?
- מחוסן אישי לחוסן קבוצתי ורחב- איך נוכל לסייע לסביבתנו באתגרים כאלו?
