מרחק טופוגרפי, חיבור גיאולוגי

מרחק טופוגרפי, חיבור גיאולוגי // יובל ארנון-אוחנה

כאשר בוחנים את דרכה של הציונות על רקע פרשיות תל-חי (1920), חניתה (1938), והקמת ההתנחלויות (מאז 1967), מתברר כי לא זו בלבד שקיים דמיון רב בין תפיסותיהם האידיאולוגיות של השמאל והימין בישראל, אלא גם כי כל צד יישם והוציא לפועל את האידיאולוגיה של… מתחרהו: מי שהגה את סיסמת "עוד דונם, ועוד בית, ועוד עץ", הוא השמאל. אך מי שהוציא אותה לפועל בדור האחרון, בבניית ההתנחלויות, הוא הימין; מי שהגה את סיסמת "קיר הברזל" הוא הימין (ז'בוטינסקי, 1923). אך מי שיישם והוציא אותה לפועל הוא דוד בן-גוריון, במאבקו לצבא ממלכתי אחד ולפירוק כל הכוחות האחרים – לרבות הפלמ"ח "שלו"; השמאל תוקף בקולניות כל בנייה ביש"ע, אך נוהג לשכוח כי ההתנחלויות הראשונות בשטחים נבנו על ידו: הוא שבנה את יישובי בקעת הירדן, רמת הגולן, גוש עציון וקריית ארבע, הוא שהקים את השכונה היהודית בחברון העיר, ובתקופת שלטונו שלו הוקמו סבסטיה, וקדומים, קריית ארבע, אלון-מורה ונצרים, כפר-דרום וגוש קטיף; הימין מתנגד בקולניות לכל נסיגה – אך עד כה בוצעו כל הנסיגות כולן במהלך שלטון הימין בישראל (סיני, פתחת רפיח, חברון וגוש קטיף); השמאל תובע אמנם בקולניות לצאת מיהודה ושומרון, אך עד כה לא נסוג אף ממטר.

מאז הקמת תנועת "לוחמי חירות ישראל – לח"י", שרר מאבק קשה בינה לבית ארגון "ההגנה". במשך תקופה ממושכת נותר מכל אנשי הלח"י לוחם אחד חופשי – יהושע כהן, שהסתתר בפרדסי רעננה, ואשתו, נחמה, הייתה מביאה לו בהסתר ביגוד ומזון. היריבות בין "ההגנה" לבין הלח"י הגיעה לעיתים גם לחטיפות ומעצרים. לאחר הקמת המדינה היה יהושע כהן בין מקימי קיבוץ שדה בוקר בשנת 1952. חודשים מעטים לאחר ההקמה, חלף רה"מ, דוד בן-גוריון, במקום, ולמראה הצריפים הבודדים שהוקמו בשטח ביקש לעצור את רכבו, ירד ממנו, והחל לשוחח עם מקימי הישוב. בן גוריון כה התלהב ממפעלם, עד ששאלם "מה יכול לעשות כאן הורה מבוגר בן מעל לשישים". בהמשך, התפטר בן גוריון מתפקיד ראש הממשלה, והצטרף כחבר לישוב. חברו הקרוב ביותר של בן גוריון בשדה בוקר היה… יהושע כהן. יהושע ליווה את בן גוריון בצעדותיו היומיות הממושכות, והשניים בילו זה בחברתו של זה שעות ארוכות. כה קרבו השניים, עד כי בן גוריון העניק ליהושע כמתנה תת מקלע עוזי, עליו נחרט "לגיבור ישראל יהושע כהן, בהוקרה, מדוד בן גוריון".

באחד הימים נשאל יהושע:  "כיצד הפכתם לחברים כה קרובים, והרי שניכם הייתם חברים בארגונים עוינים זה לזה, ונאבקתם זה בזה שנים כה רבות"? תשובתו של יהושע הייתה:
"דברנו הרבה. והנה התברר לנו שבטופוגרפיה – יש ביננו באמת חילוקי דעות רבים. אבל בגיאולוגיה – אנו רואים ממש עין בעין".

(מתוך הספר "קו החריש והאש" מאת יובל ארנון-אוחנה)

לשיחה:

• מדוע חיונית לנו התובנה על החיבור הגיאולוגי של הברית הציונית מול תופעות קיטוב עכשוויות?
• כיצד נוכל לחזק את תשתית הגיאולוגיה המשותפת בתוך הברית הציונית כיום?