מתיקות העבודה // אלכסנדר זייד
כמה מתוקה היתה עבודת־האדמה בשנה הראשונה. יום־העבודה נמשך ארבע־עשרה – חמש־עשרה שעות, אך לא הוגיע.
להיפך, במסחה (כפר תבור) בעבודת־האדמה הבראנו לאחר השמירה הממושכת בסג׳רה (אילניה), שנטלה ממנו את השינה ואת התיאבון.
לאחר יום של עבודה מפרכת הייתי ישן שינה עמוקה, ובמשך היום הייתי זולל שתי כיכרות לחם.
משכורתנו היתה שנים־עשר פרנק לחודש, מלבד אוכל וכביסה.
צפורה, שהוסיפה לעבוד בחוַת סג׳רה, היתה שולחת לנו בקביעות כסף ממשכורתה, והיינו קונים לנו מזונות בשפע, נוסף על מזונות שקיבלנו מן האיכרים, אוכלים בתיאבון ומבריאים.
סג׳רה ומסחה קרובות זו לזו, וחברינו, וביחוד חברותינו, ביקרונו לעתים קרובות.
ביום מלאות שנה לבואנו למסחה ערכנו נשף והזמנו אליו את כל בני הנוער אשר במושבה. הקפנו את המושבה בשירה וריקודים וירינו יריות באויר.
בט״ו בשבט קנינו שתילי־עצים בכספנו ונטענו אותם בחצרות האיכרים, שהיו חשופות וחסרות־צל.
בערב ערכנו שוב נשף, ובו שפך מאירקה תזנוביץ שלנו את לבו בשירה אדירה וממושכת. לימים, יסדנו במושבה מועדון, שבו נערכו הרצאות.
…אנחנו, הפועלים, היינו ישנים ברפתים ובקיר החומה הפונה אל השדות נקבנו חורים, כדי לשמוע את המתרחש בחוץ, אצל השומרים.
הנה אני שוכב לי על יצועי ליד הבהמות ומקשיב לצעדיו המדודים של חברי השומר, הצועד בחשכה.
לצפירתו הראשונה אני קופץ ותופס את רובי, המוכן למראשותי, מגיח החוצה וקופץ ועולה על קיר־הגדר, פותח ביריות באויר לעודדו ובן־רגע – ואני מעבר לקיר, מוכן לפעולה.
והקולוניסט (האיכר) ישן לו במנוחה. רק למחרת בבוקר הוא שומע מה התרחש בלילה ליד ביתו.
(מתוך 'לפנות בוקר' פרקי היומן של זייד, החלוץ ומייסד ארגון "השומר")
לשיחה:
- "כמה מתוקה" מה הלך הרוח החלוצי ביחס לעמל עבודת האדמה? האם אתם מכירים מאמץ שלקושי שלו מתחברת תחושת מתיקות?
- "ביקרונו לעיתים קרובות" כיצד לדעתך משפיעות הפגישות בין העובדים והשומרים ממוקדים שונים במרחבי הגליל על הלך הרוח של החלוצים לפי המקור? מתי פגשתם לאחרונה מעגל מתנדבים ממוקד פעילות שכן שלכם?
- "ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות החלוצים" מה מנהג הט"ו בשבט החלוצי? מה הקשר בינו לבין אחוות הפועלים והשומרים המתוארת כאן? מה מנהגי הט"ו בשבט שלכם?
