שיפור אישי מול מוטיבציות חיצוניות

שיפור אישי מול מוטיבציות חיצוניות // לזכר שחר גמלא

לזכרו הברוך של גיבור ישראל סרן שחר גמלא, תושב נטור בגולן, סגן מפקד פלגה ביחידת אגוז, עוצבת הקומנדו, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה בקרב בדרום לבנון, בן 23 בנופלו.

לפעמים, כשאנחנו מנסים להשתפר, לעשות טוב או להצליח, פתאום עולה לנו מחשבה בראש: "רגע, למה אני עושה את זה בכלל? האם זה באמת מגיע מתוכי, או שאני סתם מנסה להרשים אחרים?" כולנו רוצים להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו, אבל בעולם המודרני, שבו כולם מושפעים מהרשתות החברתיות, מהחברים ומהציפיות של הסביבה, קל מאוד ללכת לאיבוד. קשה לדעת מהו הרצון האמיתי שלנו ומה נחשב ל"אינטרס" או ללחץ חברתי.

בדיאלוג החשוף שלפנינו, שחר גמלא, קצין ולוחם, משתף את סבא שלו בדיוק בחשש הזה: החשש לגלות יום אחד שהשאיפות שלו לא היו באמת שלו.

בתשובתו, סבא לוקח את השאלה העמוקה הזו ומראה לו – ממקורות המחשבה היהודית והרב קוק – מצפן פנימי, לבטוח בעצמנו ולדעת שאנחנו בדרך הנכונה:

שחר: ידוע לי שאני צריך להשתפר כל הזמן ולהפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמי אבל מה הדרך לעשות זאת?
אני יכול לחשוב שאני בכיוון הנכון ואז אחרי שנים להבין שכל מה שעשיתי נבע מאינטרס אישי ולא מרצון אמיתי וכנה,
לפעמים מי שאני חושב שאני זה לא באמת אני אלא האני שהחברה יצרה ממני, לפעמים קשה מאוד להבדיל ביניהם.

סבא: אתה צודק מאד. לרבי נחמן מברסלב יש סיפור כל אדם שישן 70 שנה ומובן שם שהכוונה כמו שכתבת, שבסוף ימיו גילה שטעה כל חייו. עצוב.
לרב קוק זצ"ל פיסקה נפלאה שקשורה מאד לנושא: האדם הישר צריך להאמין בחייו. "כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים
ושהם מוליכים בדרך ישרה". אני בטוח שאתה אדם ישר, ולכן עליך לתת אמון בעצמך שאתה טוב וישר ופועל נכון.
אמנם כולנו יודעים שיש לנו מה לתקן, ולכן בא מיד ההמשך: "התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך. אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי". "המד התקני" שאליו יש להשוות את עצמנו, כדי לקבל פרספקטיבה אובייקטיבית, הוא התורה. כל חכמה אנושית, נגועה במהותה בהנחה שהנחת שהיא חשודה להיות מושפעת מלחצים חברתיים שונים, ומשאר חולשות אנוש, ולכן אין לה יתרון מובהק על הנטיות האישיות שלי. מה שאין כן התורה שמן השמים. ועוד שאנו בני עם הקודש שייכים למדריגה יותר עמוקה: "האיש הישראלי מחויב להאמין, שנשמה אלהית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה. ואות מן התורה היא עולם מלא, ההולך ומתרבה לאין שיעור… ולמעלה מזה העם בכללותו: קל וחומר העם צריך בכללו להאמין באמונה בהירה ונלהבת מאד בחייו בנטיותיו וללכת בהם בבטחה, אז ידע איך משתמשים לאורה של תורת חיים. (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התורה יא,ב).
לא הסברתי כמעט, כי סמכתי עליך שאת הנקודות העיקריות שבדבריו, אתה מבין גם ללא הסברים נוספים.

לשיחה:

• מה אתם לוקחים משאלתו של שחר ומתשובתו של סבא שלו? איך נתחזק באמונה בעצמנו בדרך של שיפור עצמי מתמיד?
• מתי לקחתם עצה אישית מסבא וסבתא שלכם כמשענת לדילמות אישיות בחיים? איזה תשובות קבלתם מהם מחוכמת הדורות שרלוונטית לכם?
• נסחו שאלות העמקה והתייעצות לסבא וסבתא שלכם, שתפו את החברים בתשובות רלוונטיות ומחזקות.