אומץ ביומיום

אומץ ביומיום // טאירה שיגסוקה

מתוך "בושידו שושינסו", חיבור יפני משנת 1700 לערך. עברית תומר רוזן, ראה אור בישראל תחת הכותרת "קוד הסמוראי".

בדרך הלוחם, רק שלושה דברים יכולים להחשב למהותיים: נאמנות, חובה ואומץ לב. אנו מדברים על אבירים העובדים בנאמנות, אבירים הנאמנים לחובתם ואבירים שהינם אמיצים וחזקים. לוחמים אשר משלבים את שלושת המידות הללו, דהיינו, נאמנות, חובה ואומץ לב, נחשבים ללוחמים המעולים ביותר. האבירים המעולים ביותר הם נדירים, אפילו בתוך קבוצה בת מאה או אלף לוחמים. באשר להבדל שבין אבירים שהינם עובדים נאמנים לאבירים שהינם נאמנים לחובתם, הרי זה מתבטא ללא הרף בהתנהגותם, וקל להבדיל בין השניים. אפשר לתהות, אם למעשה ניתן לחזות זאת באופן שבו ממלא איש אמיץ את חובתו בזמנים של שלום, כמו בתקופה הנוכחית, כאשר אין מלחמה. אולם אין זו תהייה נכונה, כפי שאסביר להלן. באופן כללי, אומץ איננו דבר מה שמופיע רק כאשר הלוחם לובש שריון, חוגר את כלי נשקו ולוחם בקרב. ההבדל בין בין האמיץ למוג הלב ניכר בחיי היומיום.

אדם אמיץ מטבעו פועל מתוך נאמנות ומסירות כלפי מעסיקו וכלפי הוריו, ואם יש לו זמן פנוי כלשהו, הוא ילמד ספרות וימשיך לתרגל את אמנויות הלחימה. הוא נמנע מלחיות במותרות ושונא לבזבז אפילו אגורה. ברם, הוא איננו קמצן ומשתמש בכספו באופן חופשי כאשר הדבר נחוץ. הוא נמנע מללכת לכל מקום שאסור לו לבקר בו על פי כללי העסקתו, או אשר אינו מוצא חן בעיני הוריו, וזאת גם אם הוא רוצה ללכת לשם. הוא יוותר אפילו על אותם דברים שקשה לוותר עליהם, וזאת אך ורק בכדי להמנע מלצער את הוריו ואת מעסיקו. הוא שומר על כושרו הגופני, וכיוון שברצונו להגשים משהו משמעותי בחייו, הוא תמיד ישמור על בריאותו, ישמור על דיאטה מאוזנת ויימנע מן הטיפה המרה. הוא גם ישמור על מרחק מתחושות מיניות, שהוא הדבר הגורם לבלבול הרב ביותר בקרב בני המין האנושי, ויפתח גישה סבלנית וסובלנית ביחס לכל שאר התחומים. כל הדברים הללו יחדיו משקפים את המנטליות של אמיצי הלב.

באשר למוגי הלב, הרי הם סתם מעמידים פנים כשהם מתייחסים בכבוד כלפי מעסיקיהם והוריהם. כבוד זה הינו שטחי בלבד, ואין הם דואגים להם באמת. הם לא יימנעו מדברים שמעסיקיהם אוסרים עליהם או שלא מוצאים חן בעיני הוריהם. הם אפילו מבקרים במקומות שאל להם לבקר בהם, ועושים דברים שלא היו צריכים לעשות. הם פועלים ככל העולה על רוחם, ונוהגים לישון הן בבוקר והן אחר הצהריים. הם שונאים לימודים ספרותיים, ואפילו אם הם מתרגלים את אמנויות הלחימה, הם לא מתאמנים באף אחת מהן באופן רציני. הם רק מתפארים ומתרברבים ביחס למיומנויות שלמעשה אין להם. הם בזבזנים כשמדובר בשגעונות חסרי תועלת ובארוחות מפוארות, אולם קמצנים להחריד כשמדובר בדברים נחוצים באמת. אין הם נותנים דעתם כלל על השמירה על הדברים שירשו מהוריהם ועל הטיפול בדברים אלה, לא כל שכן שאין הם מקפידים על החלפת הציוד הצבאי שבידיהם. אם הם חולניים, אין ביכלתם לקחת על עצמם משרה ציבורית פעילה. בלא ליתן דעתם על הדאגה שהם גורמים להוריהם, הם מפריזים באכילה ובשתייה ומתמכרים למין. לשחוק כך את עצמך ואת חייך זהו דבר הנובע מתודעה חלשה ובלתי בוגרת, שאינה מסוגלת לשאת ולסבול דברים. זה באופן כללי משקף את המנטליות של האביר מוג הלב.

לכן אני אומר כי ניתן בהחלט להבחין בחיי היומיום בין האמיצים לבין מוגי הלב.

לשיחה:

• מה מאפייני אומץ הלב לעומת מוג הלב לפי המקור?
• מה דעתכם על עמדת המקור ביחס לאומץ ולפחדנות?
• תנו דוגמאות משלכם לאומץ בחיי היומיום.