אם חקלאות אין כאן מולדת אין כאן

אם חקלאות אין כאן מולדת אין כאן

און ריפמן

…החל מסוף המאה העשרים אנחנו עדים לאתגרים עצומים לחקלאות בישראל, לפיחות במעמדו של החקלאי ולצמצום בתמיכת המדינה בחקלאות הישראלית. החקלאות הישראלית עברה את תהליכי השינוי המושפעים מהגלובליזציה ופתיחת השווקים בעשורים האחרונים כמו שאר ענפי המשק. אם נשווה את החקלאות לתעשיית הטקסטיל המפותחת שהייתה בישראל בשנות ה70, בשני הענפים הועסקו בשנות ה60-70 מעל מאה אלף עובדים והצטמצמו לעשרות אלפים בודדים. בשני הענפים נפתח ייבוא מאסיבי, בטקסטיל אפשר לקנות מוצרים זולים יותר בארצות בהן כח האדם זול יותר, בחקלאות אפשר לקנות תוצרת זולה יותר של מדינות בהן האקלים והסביבה מאפשרים ייצור של תוצרת מסוימת.

אך יש גם פערים ושוני עמוק בין רוב התעשיות לתעשיית החקלאות. בטקטסיל למשל אפשר להעביר מפעלים לירדן, מצרים ולמזרח, בחקלאות לא ניתן להעביר את השדה, המטע או הפרות למקום אחר. לפיכך כמות השטח החקלאי בישראל נשארה כבעבר, אך כמות החקלאים והחוות הצטמצמה במאות אחוזים. שוני נוסף קשור לשימוש בקרקע. מפעל יושב לרוב על שטח תעשיייתי ולכן את מפעל הטקסטיל אפשר להחליף במפעלים אחרים ושטחי תעשייה ומשרדים. שטחים חקלאים הם אדמות מדינה המוחכרות לעיבוד חקלאי, הם נרחבות באלפי אחוזים, ומהוות במקרים רבים את עתודות הקרקע להתיישבות ותעשייה. כשהאדמות הללו ננטשות, בעיקר באזורים פריפריאליים, הן מהוות באופן מיידי פוטנציאל לפעילות בלתי חוקית ולפשיעה, שפיכת פסולת בלתי חוקית, השתלטות על קרקעות מדינה ועוד. בגלל זה היה צורך בהקמת השומר החדש, אך קיים הבדל נוסף ועמוק יותר.

הבדל זה קשור לזהות שלנו. הפירות והירקות שגדלים במדינה (בכל מדינה) מהווים חלק משמעותי מזהות המדינה והחברה. על אחת כמה וכמה במדינת ישראל, שהוקמה על ידי עם שחזר לאדמתו ההיסטורית אחרי 2000 שנות גלות, וזהותה של המדינה שהקים, המכילה כמובן גם אזרחים שאינם יהודים, קשורה קשר עבות לאדמת הארץ הזו ספיציפית, ולגידולים החקלאיים המייחדים אותה. למעשה החקלאות מחברת אותנו ל"סיפור הגדול" שלנו. לאבותינו שרעו כאן את הצאן, לבני ישראל של תקופת המקרא והמשנה, שקיימו כאן חברה חקלאית תוססת ולימי ראשית הציונות בהם הגיעו חלוצות וחלוצים והתחייבו לחרוש, לזרוע ולנטוע באדמת הארץ ולפתח את הארץ לטובת כל יושביה במידה וירצו בכך. הארץ התרצתה להם, הוציאה פירות וירקות בעיתם, ונתנה להם מזון ושפע חקלאי אדיר שאיפשר הגדלת היישוב. אלו הימים בהם נטבע הביטוי "אם חקלאות כאן – מולדת כאן", והיום אפשר להוסיף שאם לא תהיה חקלאות יש סימן שאלה האם תהיה מולדת.

מה נושא הקטע? מה הקשר שמציג און בין זהות ובין גידול מזון?

האם אתם מזהים עוד תחומים בהם העשיה קשורה לזהות שלנו?

האם הייתם מוכנים להיות חקלאים?

און ריפמן- מייסד שותף וסמנכ"ל של השומר החדש. נולד בקיבוץ רביבים בנגב, איש חינוך ועשייה סביבתית.  מתגורר בקיבוץ מעלה החמישה, נשוי להדר ואבא לשלושה.

 

#חקלאות #מעשה #ציונות #אחריות #אומץ אזרחי