אנחנו העם // יצחק רבין
דברים בקונגרס האמריקני, וושינגטון, ארה"ב, 26 ביולי 1994 (בימי יצירת הסכמי השלום עם ירדן.)
לעולם לא ייתם הוויכוח: מי מעצב את פני ההיסטוריה? המנהיגים, או הנסיבות? הנה תשובתי לכם: אנחנו כולנו מעצבים את פני ההיסטוריה. אנו – העם.
אנחנו – החקלאי ההולך אחרי המחרשה, המורה בבית הספר, הרופא המציל חיים, המדען מול המחשב, פועל החרושת מול המכונה, פועל הבניין על הפיגום. אנחנו – האמא המלווה את בנה ביום גיוסו לצבא, אנחנו – האב הדואג והחרד בלילות לשלום ילדיו.
אנחנו – יהודים וערבים. אנחנו – ישראלים וירדנים. אנחנו העם. אנחנו מעצבים את פני ההיסטוריה. ואנחנו המנהיגים שומעים את הקולות, מזהים את רחשי הלב של מאות האלפים והמיליונים ומתרגמים אותם למציאות.
לשיחה:
- מה מידת האחריות של היחידים ושל המנהיגות ליצירת שינוי לנוכח הנסיבות?
- מה תפקיד מנהיגות דמוקרטית ביחס לציבור לפי העמדה שמנסח כאן רבין?
