אנרגיית החיים של עם ישראל, התור שלנו/ מורן חג'בי
בעידן שבו מציאות חיינו משתנה במהירות ובאגרסיביות, אנרגיית חיים היא לא מושג מופשט, אלא מהות קיומית שמעצבת את חיינו. אנרגיה זו נובעת מתוך חיבור עמוק למסורת ולערכים, חיבור לאדמה, לשורשים המשפחתיים ומתוך מחויבות בלתי מתפשרת לקהילה ולארץ. היא צומחת מתוך ההתמודדויות והאתגרים שאנו פוגשים בדרכנו, יכולה לחזק אותנו בכל פינה
בנפשנו, אם רק נאפשר לה מקום של כבוד. עם ישראל הוא בדמות אורגניזם חי, אשר יש בו אנרגיית חיים קולקטיבית, המושפעת מן הפרטים בו. מספר פעולות בסיסיות, מרכיבות בעיני את התשתית לחיזוק הכח הפנימי שלנו כאנשים, כעם:
1. הנחת מילים טובות:
המילים שלנו הן כמו זרעים הנזרעים באדמת הנפש. המילים הטובות שאנו בוחרים לומר יכולות להצמיח חיים, לעודד, לתמוך ולחזק. כאשר אנו מניחים מילים טובות, אנו מטפחים את הקרקע הפנימית שלנו ושל הסובבים אותנו. באנרגיית חיים טמונה היכולת להעצים את רוחנו ורוחם של אחרים דרך המילים. כמו שהחקלאי מטפח את שדותיו באהבה ובדאגה, כך אנו יכולים לטפח את נפשנו ואת רוח הקהילה והחברה הישראלית. ציניות, עין לא טובה, ולשון הרע הם הדברים שמחריבים כל חלקה טובה. אנחנו צריכים לפעול באופן אקטיבי ולהניח מילים טובות על ליבם של אחרים. גם כאשר מורכב לנו. בנבכי הלב שלנו המילים הללו קיימות. כאשר אני בוחרת לפתוח את הבוקר במדיטציה, או קוראת את ברכות השחר, אני מצליחה לנקות רעשי רקע, לזכור את העיקר ואת הטוב, ומצליחה גם לבחור להניח מילים טובות, על ליבם של אחרים.
2. עין טובה והכרה שמחה בכוחות של האחר:
כפי שאני בוחנת את עצמי ומזהה את הפוטנציאל החבוי בי גם כאשר קשה לי מאד מבעד למסך הביקורת העצמית, עלינו למדוד את הזולת בעין טובה ומאפשרת. יש להיות הוגנים, לבחור לראות ראשית את הטוב והאפשרויות הייחודיות שכל אדם מביא עמו, ולהבין שכולנו נושאים בתוכנו אתגרים, קשיים והתמודדויות. אנרגיית החיים הקולקטיבית שלנו, כעם חפץ חיים, נבנית מתוך ההכרה בחשיבותו של הזולת עבורנו וביכולתו להתמודד עם הקשיים, מתוך האמונה שכל אדם ניחן בכוחות מיוחדים וביכולת התמודדות. עין טובה היא גישה שמבוססת על ההבנה שכל אדם נושא בתוכו אתגרי חיים, קשיים והישגים, ולמרות זאת הוא שווה וראוי להכרה והערכה. העין הטובה אינה עיוורת למציאות או לשגיאות; היא מודעת לחולשות ולמגבלות של האחר, אך בוחרת להתמקד בכוחות, בפוטנציאל וביכולות הייחודיות שלו. לכן, עין טובה אינה מוגבלת בעיני לתקופות מסוימות או לתיחומים ברורים. היא מהווה בחירה מודעת ומבקשת להסתכל על הזולת מתוך כוונה לראות את הטוב שבו, אפילו כאשר הדברים אינם פשוטים או ברורים מאליהם. זו לא גישה שמחפשת רק את החיובי, אלא ראייה רחבה יותר שמכירה בכך שהכוחות והקשיים שלובים זה בזה ושהטוב והקושי יכולים להתקיים במקביל. עין טובה היא למעשה דרך לחוות את העולם מתוך עמדה של הבנה עמוקה, סבלנות ואמונה ביכולותיהם של אחרים. זהו תהליך דינמי ומתמשך של חיפוש והכרה בטוב, שבו כל מפגש עם האחר הוא הזדמנות לגלות ולהאיר את הטוב שבו, וגם את הטוב שבנו דרך העין שמביטה.
3. הפחד ככלא פנימי:
הפחד הוא בדמותו של עשב שוטה הפורץ בשדותינו, מאיים לשתק ולהעיב על היבול. בשבעה באוקטובר, כאשר עמדתי יחד עם משפחתי מול האיום הקיומי שקם עלינו לכלותינו, חשופה לאלימות הקשה שהתרחשה סביבנו, הפחד חלחל כל כך עמוק, השתלט על נפשי וחשתי בגופי שהוא כולא אותי. לאחר תקופה ארוכה של בהלה וחרדה, נוכחתי לדעת ולהבין, כי פחד הוא גם בחירה סובייקטיבית, הוא כלא פנימי שמונע ממני לפעול ולהיות חופשית. בדיעבד, במרחק של עשרה חודשים מאותו יום ארור, כאשר פחדתי כל כך ממה שקורה ומהידיעות שזרמו על המתרחש באזורנו, מצאתי בתוכי כוחות שלא חלמתי שיש בי. התמודדתי עם הפחד, שחררתי את עצמי מהכלא הפנימי במעשים קטנים ומדודים בתוך הממד ובימים שאחריו, ומצאתי בי אנרגיית חיים שהפכה אותי לחזקה יותר. התמודדות עם הפחד היא מסע אישי ועמוק, ולעיתים קרובות היא דורשת לחפש בתוכנו כוחות שלא היינו מודעים להם. מתוך ניסיוני המפוקפק לאחר השבעה באוקטובר, אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהתמודדות עם הפחד הוא ההכרה בכך שהפחד הוא חלק מהחוויה האנושית שאנחנו כבר חלק ממנה, אך אין זה הכרח שהוא ינהל אותנו. טיפ מהלב להתמודדות עם הפחד- הוא להכיר בו ולא לתת לו להשתלט עלינו. צעדים קטנים ומדודים, כמו אלו שבחרתי לעשות בממ"ד לאחר אותו יום נורא, יכולים להיות קריטיים. זה יכול להיות פעולה פשוטה כמו נשימה עמוקה, או פעילות קטנה שמחזירה לך את תחושת השליטה – אולי לסדר פינה בבית, אולי לרשום מחשבות על דף, או פשוט לדבר עם מישהו קרוב. דבר נוסף שלמדתי הוא החשיבות של התמדה ופעולה יומיומית. כל צעד קטן מול הפחד, כל התמודדות קטנה, בונה בתוכך חוסן פנימי ומחזירה לך את הכוח ואת החירות לפעול. לא מדובר בצעד אחד גדול, אלא במערכת של צעדים קטנים ועקביים שמחברים אותך לאנרגיית החיים ולכוח הפנימי שלנו.
4. "התקווה מתה אחרונה": (נדב גולדשטיין הי"ד):
לקח לי חודשים לצאת מהכלא של עצמי. לבד לא הייתי מצליחה. עזרו לי אנשים שהפיחו בי תקווה ואומץ מרחוק ומקרוב. התמיכה שקיבלתי, העידוד המעשים האמיצים אליהם נחשפתי, הערבות ההדדית אשר קיבלה פנים ושמות ולא נותרה על הנייר-היוו עבורי מקור כוח עצום בתהליך השחרור מהפחד והשבת השליטה על חיי. לקבל עזרה עשוי להיות מקום מורכב מאד עבור אנשים שרגילים להיות אלה שעוזרים, תורמים, ופעילים. ברמה האישית היה לי קשה מאד לקבל עזרה בהתחלה, שכן חשתי שאני מאבדת שליטה שוב ושוב על חיי. ברגע שאיפשרתי לעצמי להיות אקטיבית לצד קבלת העזרה- היה זה מתכון מנצח. דוגמא מהחודשים האחרונים- סייעתי למרכז החוסן שלנו לבצע את התיאומים עבור האוכלוסיה, מה שסייע לי לבקש לקבל טיפול בעצמי לאחר חצי שנה מפרוץ המלחמה בהם סירבתי בתוקף להתחיל טיפול שיפתח את הפצע הכואב שבנפשי.
5. אקטיביזם בעת משבר: בעת משבר, האקטיביזם דוחק את הפחד הצידה ומאפשר תפקוד ושמירה על שפיות. ה 'למה" לא נעלם. כאשר אנו פועלים למען מטרה נעלה, תחושת הפחד מתמוססת ואנו מוצאים את עצמנו מופעלים על ידי תחושת שליחות ורצון לשנות. האקטיביזם מסייע לנו למצוא משמעות בתוך הכאוס, ולחוש תחושת שליטה על המצב. העשייה הפעילה לא רק מחזקת אותנו, אלא גם את הקהילה סביבנו, ומאפשרת לנו להתגבר על הפחדים ולהיות מקור של כוח ותמיכה לאחרים. ביום השלישי ללחימה הצטרפתי מכורח המצב לצוות החירום היישובי. זה היה שובר השוויון שהוציא אותי ממעמקי השיתוק הפחד הכאב והשכול הטרי.
6. הפחת נשימה אחד בשני: אנרגיית חיים אמיתית מתבטאת ביכולת שלנו לא רק לחזק את עצמנו אלא גם את הסובבים אותנו. כמו שהחקלאי חולק את פירות עמלו עם החקלאים האחרים, כך עלינו 'להפיח נשימה' אחד בשני, לתמוך ולעמוד יחד. כשאנו עומדים כתף אל כתף ומלכדים את הכוחות שלנו, אנו יוצרים רשת תמיכה עוצמתית שמחזקת את כולנו ומאפשרת לנו לצמוח ולפרוח.
לסיכום, אנרגיית החיים שלנו נבנית מתוך שילוב של עמוד שדרה ערכי, ערבות הדדית והתמודדות אמיצה עם אלמנט הפחד. המילים והעיניים הטובות, ההוגנות לזולת, ההתמודדות עם הפחדים והושטת היד אחד לשני הם אלו אשר מחזקים את רוחנו ומאפשרים לנו לעמוד איתנים אל מול האתגרים והסערות המתחוללות. אחזור על מה שכתבתי בתחילת המאמר. עם ישראל מהווה אורגניזם חי. כל פרט בו הוא תא החי ממנו ומחייה אותו, כך כל אחד ואחת מאיתנו בארץ ובתפוצות הם חלק בלתי נפרד מהגוף הזה.
הציונות, הישראליות והמסורת היהודית: הם הלב הפועם והכוח המחייה של אנרגיית החיים של עם ישראל. זו אנרגיית חיים שעוברת ביננו ומחזקת את רוחנו
ועמידותנו. הציונות והמסורת היהודית הן אבני ראשה המחזיקים את רוחו של עם ישראל ומעניקות לו את אנרגיית החיים והחוסן הנדרשים כדי לעמוד מול האתגרים ולהתמודד עם קשיים. הציונות:
– חלוציות והתיישבות :הציונות נולדה מתוך השאיפה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. החלוציות, הנכונות לקחת אחריות ולעשות את המעשה הראשון, היא מאפיין מרכזי של הציונות. היכולת ליצור יש מאין, לבנות ולהתיישב מתוך חזון משותף, היא הלב הפועם של הרעיון הציוני.
– שילוב של חדש וישן :הציונות משלבת בין המסורת העתיקה של העם היהודי לבין ההתקדמות המודרנית והשאיפה לקדמה. השילוב הזה יצר חיבור ייחודי שמאפשר לציונות להתחדש כל הזמן ולהתאים את עצמה לצרכים המשתנים של העם היהודי והעולם כולו.
– אחריות קולקטיבית :אחד ממאפייניה המרכזיים של הציונות הוא תחושת האחריות הקולקטיבית. ההבנה שאנחנו חלק מעם אחד, ושיש לנו אחריות משותפת כלפי עתידו, מובילה לפעולה משותפת, לשותפות גורל, ולמאמצים משותפים למען בניין הארץ וחיזוק הקהילה.
המסורת היהודית: – שורשים עמוקים :המסורת היהודית מעניקה לעם ישראל שורשים עמוקים, המגיעים מעברו העתיק של העם. היא
מספקת תחושת המשכיות, חיבור לדורות קודמים ומורשת רוחנית שמעניקה יציבות וכיוון לאורך הדורות. – ערכים מוסריים ורוחניים :המסורת היהודית מבוססת על ערכים מוסריים עמוקים כמו צדק, חסד ואחווה. הערכים
הללו יוצרים מצפן מוסרי שמנחה את חיי העם היהודי ומחזק את רוחו ואמונתו בתקופות של קושי. – קהילתיות ושותפות :המסורת היהודית מעודדת חיים קהילתיים חזקים ושותפות בין בני האדם. החגים, התפילות,
והמצוות החברתיות מחזקים את הקשרים בין בני הקהילה ומעניקים תחושת שייכות וביטחון.
בימים בהם הים סוער כל כך, בהם אנו מביטים ימינה ושמאלה ומבינים שאנחנו העם ואף אחד אחר לא יעשה את העבודה במקומנו, אני מזמינה אתכם להמשיך להפיץ את האור ואנרגיית החיים שבכם. בכל אחד מכם יש אור ויחד הוא הופך לאור גדול. היו האנשים שהייתם רוצים לראות בראש חץ ההנהגה הקהילתית והלאומית. שאפו להיות דוגמה חיה לאופן שבו ניתן להתגבר על קשיים ולהוביל אחרים, לחיזוק אנרגיית חיים פנימית ולאומית. כשאנו מחזקים אחד את השני, אנו מחזקים את עם ישראל כולו, ומאפשרים לו לצמוח למען חיים בריאים ומאפשרים, ובעיקר למען עתיד הדורות הבאים.
רגע לפני סיום: במצב החברתי הנוכחי בישראל, עם הפגנות רחבות וקרעים פוליטיים וחברתיים עמוקים, חשוב מתמיד שנפעל על מנת לחזק את האחדות והערבות ההדדית. אני מזמינה אתכם לבחור יום בשבוע ולהקדיש אותו לפעילות התנדבותית בקהילה שלכם. הצטרפו לארגון מקומי, אמצו חייל בודד, או קחו חלק במיזם שמעודד שיח שאינו מפלג. בחרו לומר מילה טובה בכל יום, עזרו לשכן במצוקה, היו מעורבים קחו אחריות על מעגלי החיים שלכם. בימים של חוסר ודאות ואי יציבות, כל פעולה קטנה של תמיכה ועזרה יכולה לחזק את האמון והחוסן החברתי. כך תוכלו להפיץ את אנרגיית החיים, לחזק את עצמכם ואת סביבתכם, וליצור שינוי משמעותי ותיקון עולם בחלקת האלוהים הקטנה והכ"כ חשובה שלכם ושל עם ישראל.
