אסרו חג // אברהם שלונסקי
כָּל אִילָן כְּלוּלָב שֶׁהֻתְּרוּ אִגּוּדָיו.
הַחַמָּה כְּאֶתְרוֹג מְחֻתָּל בְּמוֹךְ.
הָעוֹלָם כְּסֻכָּה בְּאִסְרוּ-חַג אָבֵל.
כְּבָר רוּחַ פּוֹרֵעַ הַסְּכָךְ מִן הַגָּג.
וְדוֹפֵק לוֹ חֶשְׁוָן בְּיָדוֹ הַגְּרוּמָה
עַל קְרָשִׁים רְעוּעִים וְקוֹרֵא בְּקוֹל:
הִגִּיעָה יְדִידִי הַשָּׁעָה לְפָרֵק.
וָאֶבְכֶּה:
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל – – –
לשיחה:
- אסרו- חג זהו מילולית יום שקשור (אסור) לחג- יש כאב ואבל במעבר בין החגיגיות לימי החול- איך הופכים כאב כזה לכוח מניע לפעולה?
- בישראל נקשר לימי החגים האבל הלאומי על טבח השביעי באוקטובר- כיצד שמחת החג מסייעת לנו לגשת אל הזיכרון והכאב?
- " כָּל אִילָן כְּלוּלָב שֶׁהֻתְּרוּ אִגּוּדָיו. // הַחַמָּה כְּאֶתְרוֹג מְחֻתָּל בְּמוֹךְ."- השיר מצייר את החיבור בין החג והחול דרך המגע עם האדמה והטבע- כיצד חיבור לאדמה מסייע לאחות את המעברים הרגשיים האלו?
