בתוספת כוחות ובתוספת תקווה- זאב ז'בוטינסקי
(נאום אחרי פרעות תרפ"ט/ 1929)
ועתה הרשו-נא לי לחזור על המלים, שאמרתי לפני תשע שנים אחרי מותו של טרומפלדור, בפרוס הפרעות הראשונות בירושלים. אל תגזימו! רואה אני כאן אנשים, שהרכינו את ראשם, אנשים שאיבדו כל תקווה. מדברים הם על שוֹאה וחוזרים ואומרים: “אין לנו ידידים, ואין שום ערך להבטחות שנתן לנו העולם כולו”. אל תגזימו! הדבר שהתרחש בארץ ישראל עלבון איום הוא בשבילנו וחרפה לאומה הבריטית, – אבל אין זו שוֹאָה. אין בכוחם של הערבים לחולל שוֹאָה בארץ ישראל. אל תפריזו בכוחו של השודד: שודד חזק הוא, אבל אין זה אַטילאַ. לא היתה כאן שואה, ולמחרת יום הנסיון – יקום הישוב העברי בארץ על רגליו – בתוספת כוחות ובתוספת תקווה, ואנו נקים מחדש את כל אשר החריבו. כי בכשרון זה חוּננוּ: להקים בהיקף גדול פי-כמה את אשר החריבו והשמידו.
שאלות לשיחה:
- מה הנקודה שחשוב לז'בוטינסקי להעביר מול האסון שפוקד את הארץ?
- כיצד הוכיחה ההיסטוריה הישראלית את הלך הרוח של הדברים? הציעו דוגמאות מהעבר.
- שתפו בדוגמאות מהחיים בישראל כיום להלך רוח דומה של התמודדות מול משברים.
