הגבורה האמיתית / אהרון דוד גורדון
אנחנו זקוקים להגנה עצמית, אבל קודם כל לכוח הגנה פנימי, ולא לדיקטטורה ולכל אותם האמצעים, העלולים רק להחריב אותנו מבפנים על ידי העמדת פנים של גבורה מבחוץ, כמו שהם החריבו ומחריבים אותנו תמיד בכל מקום ובכל זמן. כמדומה, שהמכות שהוכינו צריכות היו, לפחות עתה באיחור זמן, ללמד אותנו פרק בהלכות חינוך עצמנו, עד כמה אנחנו זקוקים עתה לחינוך פנימי, עמוק ויסוד, עד כמה אנחנו צריכים לפתח בקרבנו את הגבורה האמיתית, היודעת להגן ולא להינקם, ולא להרעיש עולמות. נגד מה שצריך למחות – נמחה, אבל גם כן בגבורה ולא ברעש ולא בצעקנות. כמובן, אינני יכול לסדר עתה את מחשבותי בעניין זה, וגם אין צורך. אתם תבינו לרֵעי. אני רק חשבתי לנחוץ להעיר אתכם בשעה קשה זו, שלא קשה לבוא בה לידי תמהון לבב. ושלום לכם. חזקו ואמצו! אל יפול רוחכם, אבל אל תוציאו את רוחכם לבטלה. בקשו גבורה בפנים, בעומק נשמתנו ולא בחוץ, לא ברעש. ידידכם היודע את נפשכם ומברככם בגבורה עליונה. אהרון דוד גורדון.
מקור זה הינו קטע ממכתב שכתב א.ד גורדון בעקבות פרעות הערבים בארץ ישראל בחודש מאי בשנת 1921 הפרעות נמשכו מספר ימים. המכתב נכתב ביום ל”ג בעומר שמהווה הקשר נוסף לעיסוק בגבורה עברית.
שאלות לשיחה:
קראו יחד את המקור ונסחו אותו מחדש במילותיכם.
מהי הגבורה העולה מכאן? מהי גבורה פנימית בעצם?
האם תוכלו לתת דוגמא לגבורה מסוג זה?