הדרישות מעצמנו // יוני נתניהו
רינה. את כבר כמעט בת שש עשרה. האם מסוגלת את להאמין, שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?
לחרק, החי ימים מועטים, נדמה ודאי שהוא חי תקופת זמן עצומה. אולי מסיבה זו, נראה לנו שיש לנו עוד נצח שלם של חיים. האדם אינו חי לעולם, ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו. עליו להשתדל למצות אותם עד תומם.
כיצד למצות אותם? איני יכול לומר לך. אילו הייתי יודע בבירור, הרי שמחצית מחידת החיים היתה נפתרת… אני רק יודע, שאיני רוצה להגיע לגיל מסוים, להסתכל מסביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, שאני ככל שאר בני האדם שאצים ורצים כמו חרקים, רצוא ושוב, ולעולם אינם עושים דבר, חוזרים שיגרת חייהם ויורדים אלי קבר בהשאירם צאצאים שגם הם רק יחזרו על ה"לא כלומיות" שלהם עצמם.
מדוע אני כותב לך כל זה? אולי כמחאה על העובדה שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף מחייך. כבר ברגע זה רכשת משהו. מכל טעות שאת עושה את רוכשת אי מה, כל רגע ורגע בחייך הוא תקופת חיים…
אני חייב להרגיש- שלא רק ברגע מותי אוכל להגיש דו"ח על התקופה שחייתי אלא שבכל דקה ודקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר- כך וכך עשיתי…
יונתן "יוני" נתניהו (1946-1976) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה
- מה מהות הרעיון עליו מדבר הכותב? מה הוא מבקש מעצמו? מרינה?
- האם אפשר בכלל להסתובב עם תחושת משמעות כל כך גדולה בכל רגע בחיים?
- מה מניע אתכם בפועלכם בעולם?
