הסיפור על אודות רמת החיים // עמית נויפלד, מתוך הספר היסטוריה של המהירות
הצרכנות, במובנה המודרני כדרך חיים, הופיעה בעולם המערבי בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. באותה עת הגיע העידן המתועש לשיא, שבו הצליחו המכונות למלא אחר הצרכים האנושיים ביעילות רבה, והפעילות הכלכלית החלה להאט את מהלכה. העובדים, שקלטו שיש להם די והותר חפצים, ביקשו שבוע עבודה קצר יותר ושעות פנאי ארוכות יותר כדי ליהנות מפרי עמלם. המוצרים ה"ישנים" – דיור, ביגוד, מזון – היו זמינים בשפע יחסי, ובמוצרים ה"חדשים" – מכוניות, מכשירי חשמל, אמצעי בידור – הם לא חשקו. כלומר, לא חשקו מספיק כדי להישאר למענם שעות ארוכות בעבודה.
..במטרה לשמר את עוצמתה של התעשייה ולכבול את הפועלים אל המכונות, כל שהיה צריך לעשות הוא לחנך את הציבור מחדש ולגרום לו לרצות לא רק פריטים ישנים וחיוניים שבהם היה רגיל להשתמש, אלא גם דברים חדשים, שלא בהכרח היה זקוק להם. בזירה הופיע המושג "רמת חיים" וציין את תחילתו של עידן השפע הנוכחי. אזרחי העולם המערבי המתועש גילו, שכדי לשפר את רמת חייהם עליהם לשאוף לא לעוד פנאי, אלא לעוד רכוש- להתקדם מבית קטן לבית גדול, ממכונית ישנה למכונית חדשה, ממטבח פשוט למטבח מאובזר בשלל פיתוחים טכנולוגיים; ולשם כך הם חייבים לעבוד עוד ועוד.
ההברקה הגדולה שעמדה מאחורי הטמעת המושג "רמת חיים" נשענה על עובדת היותו, קצת כמו הנצח, אינסופי…. הצורך בשיפור מתמיד של רמת החיים הוטמע בציבור בצורה כה מוצלחת, עד שניתן לטעון כי נכון להיום אין סקטור חופשי לנפשו. יריית האקדח, שנשמעה היטב מחלונות משרדי הפרסום בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, הזניקה את העולם כולו למרוץ אינסופי.
עמית נויפלד מייסד ועורך אתר תנועת ההאטה, כותב אודות פשטות מרצון, מינימליזם
- מדוע לדעתכם אנשים לא רצו לצרוך פריטים חדשים ולעבוד למענם?
- מה השיפור ב״רמת החיים״ מעניק לנו?
- נסו לחשוב, באיזה אופן התרבות של שיפור רמת החיים משפיעה עליכם?
#התחדשות
