התחדשות הרעיון והמעשים // יואל זילברמן
לקראת ראש השנה תשפ"ו 2025 |
שנה חדשה מניעה ורוחות ההיסטוריה שוטפות את החיים שלנו בזרמים אדירים.
לא עוד מקרה פה ומקרה שם, אלא מציאות יומיומית ולעיתים שעתית של התפתחויות עצומות.
מעצמות ומדינות עולות ויורדות, כוחות משתנים ללא הרף, גבולות מטשטשים, מוחות עוברים תהליכי שינוי עמוקים של אהבה ושנאה. נחשול ענק שוטף את העולם כולו, אין לדעת עד איפה יגיע ואיך הוא עתיד להתהוות. המרחב מגשש את דרכו בין קריאות בעד ונגד, לעיתים רבות נראה שאין בחירות טובות או מושכלות במציאות הפכפכה שכזו.
ובתוך הדרך הזו, הזהות הלאומית הולכת ומתבררת ואיתה גם צפים הכאבים העמוקים, הבנות עמוקות על גורלנו המשותף וחוסר בהירות ומחלוקות עזות על יעודנו המשותף. צפים גילוי כוחות נפש וגבורה שלא הכרנו, גדולים ונעלים, ולצד זאת אטימות לב והתבדלות שקשה לתפוס. סימנים נגלים אלינו מכל עבר, כאילו הגוף האנושי כולו עומד למבחן אישיות ומתגלים מתוכו הצדדים השונים, הבריאים והחולים. צדדים שמסכנים את האנושות באופן מידי וכאלו הנותנים אותות סכנה ראשוניים.
במרכז הסערה הזו, אנחנו – מדינה קטנה שמסעירה לבבות רבים – נלחמים את מלחמת הקיום והצדק בארצנו. המדהים הוא שלמרות הכל, אנחנו מצליחים להתייצב יחד ולבנות משהו חדש מתוך הריסות החורבן של הנרצחים, הנופלים, החטופים והפצועים הרבים. המשבר מוליד הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את החיים של כולנו, לחדש את הרוח שלנו בראייה עמוקה ורחבה לאין שיעור מזו שהייתה לנו ערב המלחמה ולעצב מחדש עקרונות חברתיים. לשרטט יחד חזון מעודכן למדינת ישראל ולעם היהודי כולו.
זה מביא אותנו לשאלה המרכזית של השנה החדשה: איך אנחנו מנצלים את ההזדמנות ההיסטורית הזו לעצב מחדש את חיינו? איך אנחנו מחדשים את רוחנו בראייה רחבה לאין שיעור מזו שהייתה לנו ערב המלחמה? הבירור המרכזי מגיע מהדור הצעיר. בכל מקום שאתה הולך אליו, אתה פוגש אותם שואלים שאלות חסרות פשרה למען מה אני עתיד לחיות בארץ? איך אני יכול לחיות חיי רוח ומשמעות? מה באמת יהיו המשימות ביום שאחרי המלחמה? השאלות האלה חושפות את האמת הגדולה של השנתיים האלו: מול העיניים שלנו צומח דור ארצישראלי עם עוצמות רוח לאומית ושאיפות למעשים שלא ראינו כמותם. דור שמוכן לחיי שליחות ונתינה שלא נופלים מדור המייסדים. זה הדור שיעצב את השנים הקרובות, דור שהשליחות טבעית לו הרבה יותר מאשר שיחות הקרירה של העולם הישן.
דור שערוך ומוכן להתמסר למפעלי חיים שיקבעו את עתידנו.
לכן, כשאנחנו נכנסים לשנה החדשה, העבודה שלנו ברורה, לא רק לכתוב עוד רשימות מטלות או המלצות אופרטיביות, אלא להקשיב לסימנים שמגיעים אלינו. כל אחד צריך לצאת מהם אל ההתחדשות האישית שלו, וממנה לכלל.
א"ד גורדון הראה לנו את הדרך: חזרה אל הטבע, חזרה אל העצמיות הלאומית שלנו דרך אדמת הארץ. הולדת פרספקטיבה רוחנית חדשה דרך עבודת האדמה שלנו. התעלות לכדי 'האדם הנוכח' שנגלה בפניו עולם ומלואו של ייעודו האישי. זה המסר של השנה החדשה: משם נפתח הקשר לייעוד הלאומי וחיבור אל אל העולם כולו. מתוך היצירה הפשוטה, העמלנית, המתמידה – עלייה של כוחות הרוח והמעשה.
שמחה ושנה טובה, יואל.
