התחייבות לחיוביות וחיבור לאדמה // צוריאל אסף
"נוף, זה לא מראות טבע ולא זכרונות./ נוף, זה משהו רוממות רוח וחיוב." (אבות ישורון)
להתחייב לחיוביות, תנועת חפץ החיים כשורש לשמחה. המילים בפתיחה מאת המשורר ישורון, אוצרות מצפן יקר של גישה לאדמה ולעבודה חקלאית. כי המגע עם הטבע הוא מגע מחייב, הוא לא בבחינת מותרות וקישוט לחיים, אלא משורשי תנועת החיים העירומה. וככזה, וככל מחוייבות-יוצרת אחרת שאנו נענים לה, הוא מהווה פתח לתנועה חיובית, תנועה מחיה של התעוררות כוחות החיים עצמם. למעשה, נראה לטעמי שאבות ישורון דורש בדבריו את המילים העתיקות של חכמי הגליל מחוץ לפשטן וברוח חסידית. שהרי "רבי שמעון אומר, המהלך בדרך, ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו." מתחייב בנפשו כחיוב של התחייבות חיובית. ואם זה נראה פירוש מפליג, כבר קדמה לו דרשה דומה של רבי נחמן למשנה דומה הגורסת כי "הנעור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, ומפנה ליבו לבטלה – הרי זה מתחייב בנפשו" שעל כך דורש רבי נחמן "הרי זה מתחייב בנפשו – שנכלל כל העולם בבחינת מחוייב המציאות עם נפשו, כי ע"י ההתבודדות הנ"ל זכה לבחינת ביטול, עד שנכלל נפשו בחיוב המציאות, ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשו בחיוב המציאות כנ"ל, ונעשה נפשו וכל העולם בבחינת מחוייב המציאות כנ"ל, וזהו: הרי זה מתחייב בנפשו כנ"ל"
תנועת החיים החיובית, נגזרת מהמגע החי עם המקום והיא מחייבת. יש בכוחה לסייע גם כשהנפש סוערת וגם כשהזמן בוער, ושורשיה ביצירה ובתרבות עמוקים ומסועפים. אפשר לקרוא בהקשר כזה את המילים של ויליאם באטלר ייטס שאמר "אושר איננו עונג ואינו סגולה מסוג זה או אחר, אלא סוג של צמיחה. אנחנו שמחים כשאנחנו צומחים." ואצל עזה צבי קראתי: "התחושה שהטבע והנוף חיים את חייהם (שבהם האנשים הם אולי מין רקע או נוף) ואומרים את דברם ישר, לא מפיו של אדם- אלא בעצם היותם עלה, הר, מעיין וואדי. ולכן לא אנחנו מספרים סיפורים על הוואדי, אלא אנו עצמנו “הסיפורים במחשבתו של הוואדי”." ואהרון דוד גורדון כתב ( יום פטירתו של גורדון זהה לזה של ישורון וחל ב: 22.2 ) : "תעודתנו הראשונה היא ללמוד להכיר את החיים הכרה נכונה. לראות אותם לא מבעד למסווה, אלא פנים אל פנים; לשמוע את אשר ידברו החיים אלינו בלי איש-ביניים ומליץ. ולא עוד אלא שעלינו עוד ללמוד להקשיב בלי עזרת מתווך את הדברים העולים אלינו מתוך מעמקי נשמתנו. ואז נדע ידיעה ברורה כי כל מה שחסר לנו נכלל במלה האחת: חיים."
