"ושמחתם" שמחת היחד // הרב זקס
"שמחה" בלשון התורה שונה ממושגים שאנו נוהגים לזהות עימה, כגון אושר, חדווה, גיל, ששון ועונג. כל אלה הם הלכי נפש. הם רגשות. הם שייכים ליחיד. אנו יכולים לחוות אותם גם כשאנו לעצמנו. השמחה, לעומת זאת, איננה רגש פרטי. שמחה בתורה פירושה אושר משותף. היא מצב חברתי. היא מתקיימת בלשון רבים. אי אפשר לשמוח לבד
הצרכן בן זמננו, יסודו בגוף ראשון יחיד. אני רוצה, אני צריך, אני מוכרח שיהיה לי. דברים אנו יכולים להשיג בגוף ראשון יחיד, אך יש דבר אחד שלא. זוהי השמחה. כי השמחה היא האושר שאנחנו חולקים, האושר שיש לנו רק מפני שאנחנו חולקים אותו. וזה, אמר משה לבני ישראל מעבר לירדן, יהיה האתגר הגדול ביותר שלכם. סבל, רדיפות ואויב משותף מאחדים אנשים והופכים אותם לאומה. אבל חופש, שפע וביטחון הופכים אומה לאוסף של יחידים, המבקשים איש איש את אושרו הפרטי, אדישים תדיר לגורלם של אלה שיש להם פחות, הבודדים, הנידחים והמודרים. וכשכך קורה מתחילה החברה להתפורר
הברכה בחיינו אינה נמדדת בגודל המשכורת, בהצהרת ההון או ברשימת ההוצאות, אלא במה שאנו חולקים עם אחרים. השמחה היא סימנה של חברה קדושה. היא חג ואושר בגוף ראשון רבים.
שאלות לשיחה:
- שתפו ברגעים של שמחה בחיים שלכם. שתפו ברגעים של יחד. מה משותף לחוויות האלו?
- מה ההבדל בין אושר ושמחה לפי המקור?
- כיצד לעורר את השמחה לפי המקור?