חורשת תלם לאחרות // על ציפורה זייד
(המקור מתוך יומנו של אלכסנדר זייד, 'לפנות בוקר'. בקטע מוזכרים ישראל גלעדי וישראל שוחט מחלוצי ארגון השומר, וקראוזה שהיה מנהל החווה החקלאית בסג'רה)
חיי הבחורות שלנו בקולקטיב היו קשים. שאפנו לשנות את חיינו מיסודם, אך לא שינינו את מושגינו על תפקידי האשה בחברה. במשך דורות הורגלנו לראות באשה עקרת־בית ואם בלבד. הבחורות התקוממו ליחס זה, דרשו שינויים באורח חייהן והשתדלו לסלול לעצמן דרכים חדשות.
…יום אחד הופיעה צפורה לפני ״סידור־העבודה״ ודרשה במפגיע עבודה חקלאית. ישראל גלעדי הבין לרוחה וסידר אותה בזריעת חִמצה (חומוס).
העבודה נמשכה כעשרים יום והיתה לפי רוחה. כשנגמרה הזריעה באה שוב ואותה התביעה בפיה. ישראל קימט את מצחו, הירהר והירהר, אך לא העלה כל סידור לעבודה חקלאית בדעתו.
כאן התערב ישראל שוחט ושאל באירוניה: ״ושמא לתת לך מחרשה ותצאי לשדה לחרוש?״
״כן,״ ענתה צפורה והלכה אל קראוזה, וביקשה ממנו למסור לה זוג שורים ומחרשה ולסדרה בעבודת־חריש. ״הרי אינך יודעת לחרוש!״ קרא קראוזה וצחק.
״צווה, איפוא, על אחד האיכרים וילמדני,״ ענתה בשקט.
למחרת ציוה קראוזה על אחד האיכרים במושבה לקחתה אתו לשדה וללמדה לחרוש בשורים.
כעבור ימים אחדים הלכה אחר המחרשה והשורים כרגילה ומנוסה.
אחריה למדו גם בחורות אחרות והיו חורשות ומובילות בשורים. כך יצרו החברות עובדה קיימת.
לשיחה:
- מה האתגר הכפול אתו התמודדו החלוצות בתוך חיי החבורה כפי שהוא עולה מהמקור?
- מה הלך הרוח שאיתו יצרו החלוצות שינוי? מה לדעתכם ההשפעה הרחבה של השינויים שהן חוללו?
- מה האתגרים בפניהן ניצבות כיום חלוצות ישראליות שרוצות לייצר שינוי? מה בכוחנו לעשות בכדי לחולל שינוי בנושא זה?
