חושך ואור
על פי תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ח, ע"א
"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפילה. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים".
בראשית רבה, פרשה י"א, ב
"אמר ר' לוי בשם רבי זעירא…
כיוון ששקעה החמה במוצאי שבת התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא האדם הראשון…
מה עשה הקב"ה? זימן לו שני רעפים, והקישן זה לזה ויצא מהן אור ובירך עליה…
איך מתמודד האדם עם החושך? למה הוא מייחס את החשכה?
מה מסמל החושך בעיניכם? מדוע בקטע הראשון הוא מקביל בין החשכה לבין חטא?
האם צריך לתקן כל חושך? האם לפעמים כדאי לחכות שהאור פשוט יגיע?
מה מסמל החג בעיניכם? איזה אור אתם מבקשים.ות לעצמכם?
כיצד רואה האדם במדרש השני את עצמו בתוך מעגל החיים של הטבע?
מבין שני המדרשים – איזה מדרש מתאר טוב יותר את התנהלות האדם בתרבות המערבית? נסו לתת דוגמאות. האם אנו משלמים מחיר על התנהלות זו?
#שורשים #זהות אישית #זהות ישראלית