חיבור דרך ייעוד ועשייה // יוגב אברהם
האתגר של משה לאורך ספר שמות הוא בעיקרו לקחת אוסף של עבדים ולהפוך אותם לאומה מלוכדת. אומנם פרעה כבר קרא לנו עם, אבל היה זה עם של שותפות גורל ולא של שותפות ייעוד. שני מאפיינים מאוד בולטים מלווים את המסע של משה בתפקידו. האחד, בני ישראל בנויים משנים עשר שבטים. אין להם בהכרח זהות משותפת. קבוצה של אנשים בעלות מגוון אתני ותרבותי. המאפיין השני הוא אוסף התלונות הבלתי נגמר של עם ישראל לאורך כל הדרך. הם מתלוננים בים סוף. לאחר הקריעה הם מתלוננים על מחסור במים, אחר כך על מחסור במזון. הם עושים את עגל הזהב ומשה עומד בפני משבר גדול. מה עוד אפשר לעשות להם אחרי כל הניסים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת הים ומעמד הר סיני על מנת שיהפכו לעם עִם תחושת אחדות וזהות משותפת.
בפרשת ויקהל, מגיע הטוויסט- משה מצווה על עם ישראל, אחרי כל ההתבכיינות האין סופית שלהם, לבנות את המשכן. משה מבין ופועל על פי עיקרון חשוב מאין כמותו: לא מה שקורה לנו מפתח אצלנו אחריות וזהות, אלא מה שאנחנו עושים. מה שהצליח לשנות את עם ישראל הוא לא מה שאלוהים עשה להם, אלא מה שהם עשו למענו. אחרי תקופה אין סופית של קבלה אין סופית ותלונות אין סופיות, בעת בניית המשכן אין תלונות ואין מריבות. עם ישראל היה עסוק בעשיה ונתינה. בני ישראל השתנו, אבל לא על ידי ניסים אלוהיים אלא על ידי מעשיהם. משה לימד את עם ישראל שלא מה שעושים לנו משנה אותנו אלא מה שאנחנו עושים למען האחר. כקבוצה. וזו גם אולי התשובה למתחים סביב השונות האתנית והתרבותית, אומה יכולה לקום מתוך תחושת אחריות משותפת, הצומחת מביצועה של משימה משותפת. ״הגמול הנעלה ביותר לעמלו של אדם אינו מה שאדם מקבל בעבורו, אלא מה שאדם נהיה בגללו״ (גון ראסקין)
יוגב אברהם הקים ועומד בראש מכינת השומר החדש בחוות רון במבואות ערד.
- נסחו את הטיעון שבקטע במילים שלכם
- אלו דוגמאות נוספות מהתרבות או ההיסטוריה אתם מכירים להשוואה של שותפות בסיפור מכונן מול שותפות מעשית?
מה יתרונות החיבור שיוצרת עשייה משותפת? - האם תוכלו להשוות בין קשרים חברתיים בחייכם המבוססים על עשייה משותפת לאלו שמבוססים על סיפור משותף?
מה היתרונות שבחיבור מתוך עשייה מניסיונכם?
