חיה את הטבע!
א.ד גורדון
עולם מלא לפנינו, מרחבים, מרחקים, מעמקים, חיים, אור לאין תכלית ואין חקר – טבול, בן אדם, בתוך מעמקי הים הגדול הזה, פתח כל חדרי לבך וכל בתי נפשך לזרם החיים והאור – חיֵה! חיה בכל אטומיך, חיה חיי עולם! חיה – וראית, כי עוד יש מקום לאהבה, לאמונה, לאידיאליות, ליצירה! […]
הצווי המוחלט של הטבע האנושי, של רוח האדם, הוא אפוא לא זה המנסר בזמננו בעולם הקולטורי (התרבותי – ע"ק): "דע את הטבע וחובבהו!", כי אם זה, שאין קולו נשמע כלל בעולם הקולטורי, זה המנהם כיונה בתוך הנפש המחפשת, המתחבטת כצפור בכלובה הצר מחוסר חיים: חיה את הטבע!… (גורדון, תש"ף, עמ' 28-29).
על מה מדבר הקטע? מה לדעתכם מבקש גורדון כשהוא קורא "חיה את הטבע"?
האם הרגשתם פעם את עוצמת החיים שהוא מדבר עליה?
מה ההבדל, לפי גורדון, בין לדעת ולחבב את החיים והטבע "דע את הטבע וחבבהו" לבין לחיות את החיים והטבע? שתפו בדוגמא למצבים בחיים בהם חוויתם כל אחד מהגישות הללו
אהרן דוד גורדון ( 1856-1922), חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים ולחלוצות
#אדמה #זהות אישית