חירות הרצון // אהרון דוד גורדון
וזה סוד חירות הרצון האנושי. הבחירה היא לא בין טוב ובין רע בחיים של צמצום, שהאדם אסור בהם ככלב בשלשלת, – הבחירה היא לא יותר ולא פחות מן היכולת לבחור באחד משני אופני החיים: אם בחיים של צמצמום על פי ההכרה המצומצמת או בחיים שלמים, בחיים של התפשטות על פי השגה הכרתית ואינטואיטיבית כאחת. במידה שהאדם חי מתוך עצמו לתוך חיי העולם, הרי רצונו ממילא מתפשט באותה המידה על כל מה שהאדם חי ונעשה במידה זו רצון חפשי.. תפקידה של ההכרה מבחינה זו הוא איפוא לגלות את כוחה של החוויה ולתת לה מקום לפעול בלי אמצעי ובכל תוקף, – ואת תפקידה זה לא מילאה ההכרה. קרה לה לחוויה מעין מה שקרה לעלי הצמח, אשר מפאת פעולתו הנעלמה של הירק שבהם – קליטת ניצוצות של אור השמש ויצירת חומר ממשי מהם לצורך בניינו של הצמח – לא ידעו בני האדם את כל חשיבותם של העלים בחיי הצמח.
לשיחה:
- מה סוד חירות הרצון לפי המקור? המקור לא מסתפק בבחירה בין טוב לרע ומציע בחירה כוללת ורחבה יותר. מה היא?
- כיצד אתם מתארים לעצמכם תנועת "חיים של צמצום" לעומת "חיים של התפשטות". תוכלו לשתף בדוגמאות מחייכם להלכי רוח כאלו?
- גורדון מתאר כאן שכשם שהאנושות לא הבינה את תפקיד עבודת עלי- הוצמח עם אנרגית האור, כך החמיצה האנושות את תפקיד ההכרה ביצירת חווית החיים של האדם. שתפו בדוגמא לחירות בתודעה ובהכרה, שמביאה לחירות גם של חוויה ושל חיים.
