חלקי

חֶלְקִי // סיון הר שפי

אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
זִעְזַעְתִּי אֲדָמָה/ הִרְחַבְתִּי סְדָקִים/ אֵלּוּ חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם/ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה
כֶּרֶם מֻזְנָח/ גְּפָנִים צְמֵאוֹת/ עַל הַגְּשָׁמִים נָטַשְׁתִּי/ מַחְסוֹרָן

אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
שָׁתַקְתִּי עַל פֶּשַׁע/ בָּרַחְתִּי מֵרֵיחַ/ סַכָּנָה. מִסְכֵּנֶיהָ עֲשׁוּקַי
זָרַעְתִּי אֵשׁ/ בִּשְׂדֵה קוֹצִים בַּבַּיִת./ כִּבִּיתִי אֵשׁ /בְּשַׁבָּת./ הִכְתַּמְתִּי בְּפֶחָם / שִׂמְלַת לָבָן.

אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
מֵעַל לַבּוֹר וְלִתְהוֹם, שַׁרְתִּי -/ מָקוֹם שֶׁאֲחֵרִים הוֹשִׁיטוּ יָד./עַל מִטָּה נוֹחָה שָׁכַבְתִּי/ בְּיוֹם עֶרֶשׂ עָפָר.
בְּקַעֲרַת הַפֵּרוֹת הַיָּפָה/ הָפַכְתִּי אֶת רְקַב הַפְּרִי אֶל/ הַתַּחְתִּית. אִפַּרְתִּי פָּנַי,/ הִלַּכְתִּי בְּשׂוּמַת עָנָן…

אֲנִי שֶׁבָּאתִי לְכָאן לִבְנוֹת/ יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן
מֵרֹב אֲדִיקוּת, חָנַקְתִּי/ מֵרֹב יִרְאָה, שֻׁתַּקְתִּי/ מֵרֹב חֶסֶד, הִתְפַּזַּרְתִּי/ מֵרֹב אַהֲבָה, קִלְקַלְתִּי שׁוּרוֹת
וּמָה מִכָּאן/ וּלְאָן אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בַּחֻרְבָּן/ יוֹדַעַת שֶׁבָּאתִי/ לִבְנוֹת

סיון הר שפי היא משוררת חוקרת ומרצה ישראלית, מתגוררת בתקוע ונשואה למשורר אבישר הר שפי.

1. נסחו במילים שלכם את חווית היסוד של השיר
2. לאיזה שורה דימוי או בית התחברתם או איזה עורר בכם אי נוחות?
3. תוכלו להציע שורות או בתים נוספים ליצירה?