חמשת היסודות של אהבת הארץ // איתן בן צבי
א
שנת 2023 נפתחה אצלי בצורה אמביוולנטית. הרגשתי שאני מלא בתקווה ורוצה להשפיע יותר מאי פעם, אבל שחסרה לנו כאן יציבות וחובה לפעול בכדי לשנות. באותה תקופה הפילוג היה בשיאו והיה אפשר להרגיש באוויר איך השסע מחליש אותנו. הרגשתי שכל זה הולך למקום לא טוב. הרגשתי שהנפגעים העיקריים מחוסר היציבות הזה הם בני הנוער, בלא מעט שיחות עם חברים שביצעו שירות קרבי שמעתי משפטים כמו "לא בטוח שנשלח את בנינו לצבא", או "לא נוכל לשלוח את בנינו לצבא במדינה שלא סומכים על המנהיגות".
ביולי 2023 קבלתי החלטה ופתחתי תוכנית מנהיגות בקיבוץ. המטרה הייתה ללמד את בני הנוער לקחת אחריות – "רוצים לשנות? תובילו ותהיו מעורבים". בהתחלה זה היה רק לנוער של הקיבוץ, ואחר כך הגיעו גם נערים ונערות מבחוץ. אני זוכר את המפגש הראשון ב8 ביולי 2023. הנוער נאסף, ביצענו אימון ושמענו הרצאת העשרה של ש', נווט קרב מהקיבוץ. אני זוכר את הברק בעיניים של בני הנוער וגם זוכר את ההתרגשות הגדולה שלי ושל הוריהם של בני הנוער. לאט לאט, עם האימונים, ושיחות כמו עם ראשת מועצת גזר הגב' רותם ידלין, המפגש עם תומר שמשרת ביחידת מודיעין מיוחדת שלימד איך מנווטים באמצעות תצלום אוויר, פגישה עם ד"ר נטע סרבי שלימדה את הנערים והנערות מהי מנהיגות, וד"ר טרוצקי, קצין במיל' בשייטת 13 וסגן מנהל בי"ח אסף הרופא שדיבר על מסוגלות ועוד ועוד פעילויות. ראיתי איך הניצוץ של האהבה מתחזק בהם. אהבת הארץ, ואהבת המדינה.
הרגשתי שזה מה שיכולתי לעשות במרחב האישי שלי, עם בני הנוער בחלקת האלוהים הקטנה שלי. אולי לא מספיק גדול ומשמעותי, אבל לדעתי שינויים בחינוך מתחילים מלמטה בתהליכים ארוכים. היה אפשר ללמוד מזה שלנוער "יש את זה" הוא אוהב את המדינה אהבת נפש, רק צריך להצית את זה אצלו.
ב
ובשביעי באוקטובר, האהבה הזאת התפרצה בעוצמה הכי גדולה שהיתה כאן מקום המדינה. אהבת הארץ ואהבת המדינה. המוני ישראלים שטפו את הארץ דרומה, במסירות לא הגיונית, ובלמו בגופם את ההתקפה הרצחנית של החמאס. הם מילאו את הוואקום ככל יכלתם, ומעשי הגבורה שהיו בשביעי באוקטובר, עוד יסופרו, כמעשי הגבורה של תקופת קום המדינה ותקופת המכבים.
ג
אבל מה שהתפרץ בזמן מלחמה וסכנה, יכול גם ללכת מהר לאיבוד. עובדה, שזה כבר הלך לאיבוד בשגרה, בתקופה שקדמה לשביעי באוקטובר. אמנם המלחמה הוציאה את האהבה הזאת במלוא העוצמה אבל זאת סוג של מתנה שקיבלנו בחינם. וכדי שזה לא ילך לאיבוד, עלינו לחשוב לעומק, איך מחזירים את הלהבה של אהבת הארץ ואהבת המדינה ואיך משמרים אותה. בזה בחרתי לעסוק במאמר הזה.
זאת הזדמנות מבחינתי להעמיק ולהמשיג את המקום של אהבת הארץ בחיים שלי, בתור נער שגדל בקיבוץ ובעיר, בתור לוחם ומפקד בשייטת, בתור איש משפחה, וכיום בתור מזכ"ל התנועה החדשה תנועת הנוער של השומר החדש. מצאתי חמישה יסודות שבעיני עליהם מושתתת אהבת הארץ והמדינה. אם נבין אותם ונעמיק בהם, נוכל לפתח אותה ולחזק אותה.
ד
- היסוד הראשון הוא האישי, בינך לבין עצמך.
ההרגשה שלי שבאווירה הכללית בעם קצת שכחנו מה זה לדאוג לכלל. וראוי לחדש את הערך הזה, ולשים אותו על השולחן. זה חשוב, טוב וראוי לדאוג לעצמך. אבל מגבול מסויים – אתה הופך להיות אגואיסט שמשקיע בעיקר בעצמו. ובכך, קודם כל בעומק אישיותך אתה הופך לאדם חלש ופגיע, כי בסוף הכל סובב סביבך, גם אם כלפי חוץ אתה יכול להיראות חזק. וכשאתה אגואיסט, אתה הופך להיות אדם שאינו יודע לתת ואינו יודע להשפיע.
וכאשר אתה פונה החוצה, ואתה מבין שאתה חלק מקהילה וחלק מעם, אתה מפזר את הנתינה שלך החוצה. אתה נותן במעגלים רחבים יותר. ובסוף, בטווח הארוך, שהרבה פעמים קשה לנו לכוון אליו, גם מה שחוזר אליך, חוזר במעגלים רחבים יותר. ומה הבסיס של המעגלים האלו? הארץ, האדמה והמדינה. הן מייצגות את הנתינה הרחבה הזאת. ואני הבנתי שכדי להיות אדם שנותן באמת לאחר, עליך לאהוב את הארץ ואת האנשים שמוכנים לתת למענה.
- היסוד השני הוא היחס לארץ.
להבין שיש להתייחס לארץ עצמה בחרדת קודש. הארץ היא לא סתם פיסות נוף פסטורלי כאלו ואחרות. זאת ארץ שיש בה מהות. עם השנים הבנתי שאני באמת אוהב את הארץ. והיום אני גם מסכים להודות שכשאני חוזר ארצה מחו"ל, אני מתרגש. היום אני מבין שאני מתרגש כי לארץ הזאת יש משמעות אמיתית עבורי. וכשאתה אוהב את הארץ, אתה לא תוותר עליה בקלות.
- היסוד השלישי הוא ההיסטוריה והמסורת השקועים בארץ.
ואלו לא סתם סיפורים. אלו סיפורים של אבות אבותינו, ובנוסף, אלו גם סיפורים של גבורה ושל אומץ רוח. אלו סיפורים של עם בן חורין, שלא הסכים להשתעבד ליוונים ולרומאים, אלו סיפורים על ערכים שהעם שלנו תרם לבני האדם. ערכים של חירות, צדק ותקווה. לדוגמה כשאני מגיע לכותל המערבי, אני מרגיש סוג של התרוממות שקשה להסביר אותה במילים, מן הרגשה של משהו נקי וטהור.
- היסוד הרביעי הוא הנוכחות הפיזית בארץ.
ללכת, לחוות אותה ולטייל בה. אני מטייל עם אשתי והילדים במסלולי הטיולים, כי אני רוצה להוריש להם את חוויית הנוכחות בארץ עצמה, ברגליים. כי את חוויית הנוכחות הזאת ההורים שלי הורישו לי, לצאת ולטייל ולאהוב את הארץ מתוך המפגש איתה, עם נופיה, עם הריה ושביליה. זו ירושה של הון שלא יסולא בפז. אני מאמין שחלק מעוצמת העם שהתפרצה בשביעי באוקטובר, היה מתוך האהבה שיש להרבה הרבה ישראלים לארץ ולטבע שבה. כל הדיווחים בחגים על פקקי תנועה ועל עומסים בפארקים ובמסלולים, פתאום מוארים עכשיו באור זוהר. אנחנו עם שאוהב את הארץ שלו.
- היסוד החמישי הוא ההסכמה להילחם על הארץ.
כלוחם ומפקד, אני יכול להעיד שבזמן לחימה אמיתי, אתה מרגיש חד כשערכיך ברורים. ודווקא בעת סכנה אמיתית, שבה אתה נבחן האם אתה מסתער, או נחלש ונסוג – אני מבין שאהבת הארץ הוציאה ממני עוצמות, אתה מבין על מה אתה נלחם. אתה נלחם עבור כל מה שהארץ מייצגת, ולכן גם על הארץ עצמה. דווקא בעת הלחימה עצמה אתה מרגיש את הרוח במלוא עוצמתה. והרוח הזו גם מחברת אותך בעבותות למי שנלחם לצדך. אני זוכר פעילות שבה ניתקלנו. בסיום הלחימה סייעתי לטפל בשטח בחבר פצוע, והיתה בי הרגשת התרוממות הרוח בזמן הלחימה, בסיוע לחבר פצוע ובהצלחה לנצח את האויב על גבי אותה הארץ.
ה
ומכאן השאלה הגדולה היא, איך מתחזקים את אהבת הארץ, שהתפרצה בעוצמה בשביעי באוקטובר, לשנים הבאות. כי לאהבה כזו יש נטיה להיחלש ולהיעלם, אם לא משקיעים בה ומזינים אותה.
וכאן אני פונה, בעיקר כמחנך ומזכ"ל התנועה החדשה, לצוות, למדריכים, לש"ש ולחניכים. אנשים יקרים – אני מצפה שתפעלו במלוא העוצמה, תחתרו לדעת יותר, ללמוד יותר ולהרחיב את האופקים ולהתחבר ליסודות היהודיים ציוניים שלנו.
- נלמד את ההיסטוריה של אבותינו ושל אבות אבותינו, נלמד על תקופות בהן עם ישראל היה בשפל, ובעזרת תקווה וחזון הצלחנו לצאת מהחושך לאור. תקופות כמו יציאת מצרים, גירוש ספרד והשואה. נלמד שהמשותף לתקופות הללו שהאויב זיהה אצלנו חולשה שעיקרה הגיע מפילוג ושסעים בתוך עצמנו.
- נתחבר לאדמה על ידי הליכה בשטח ועבודה בחקלאות, לשטח ישנם ערכים שאי אפשר לקבל מהמשרד או מול המסך. החיבור לאדמה במגע נותן הרגשה עמוקה של עשייה ונתינה – "עשיה מפנימה ערכים". הטבע מרפא ופותח אופקים שאי אפשר לקבל בין 4 קירות.
- נשרת את המדינה ונעשה את המיטב למענה. ראשית כי זה חובה, ושנית מכיוון ששירות משמעותי מעניק ערכים כמו מסוגלות, חוסן פיזי ומנטאלי. כאן אציין שהתנועה החדשה הולכת לפעול ולהיות חוד החנית של החברה הישראלית בהכנת הנוער לשירות קרבי, לשירות משמעותי ושירות לאומי. כתנועה ציונית אנחנו מחוייבים למדינה ונפעל לאור ערכי החלוציות. חלוציות בהתיישבות, חלוציות בחקלאות, חלוציות בחינוך וחלוציות בבטחון.
- נבין ונפנים שאין לנו אלטרנטיבה אחרת, כאן אנחנו חיים וכאן נחיה לעולם ועד. לאורך ההיסטוריה בכל פעם שרק חשבנו על אלטרנטיבות אחרות נכווינו ונענשנו, עם ישראל צריך להפנים שחובה עלינו להעמיק את השורשים בתהליכים ארוכים ולא לחפש "סטארטאפים" אחרים, "כל ישראל קדושים אתה המכבי". זו הארץ שלנו, למה? פשוט כך!!!! כל יהודי ציוני הוא קדוש ושווה ערך למכבי בתקופה העתיקה.
- ניקח אחריות במטרה לשנות, נאמין שהשינוי יגיע מלמטה. כאן אני אוהב להשתמש במשפטו של יגאל אלון "לפי עומק מעורבותו של אדם במעשה עומק משמעותו של המעשה בעיניו". לאורך השנים בשירותי בשייטת, כמנהל וכאיש משפחה הבנתי שבכדי לשנות משהו אהיה חייב להיות מעורב לא כיועץ או ממליץ אלא כשותף מלא למעשה.
- נחיה חיי תקווה ולא חיי יאוש, נפעל וננוע לעשייה מתוך שליחות ורצון להיות משמעותיים עבור המדינה. לצערנו כיום העולם המערבי מלא בייאוש, המסכים והרשתות מלאים בתכנים פסימיים שמיצרים אצל הצופה הרגשה שעוד רגע יכבה האור. אין לנו דרך אלא להשתדל להתרחק מהעולם הוירטואלי, להעמיק בעולם הספר ובפעולות אמיתיות שיוצרות מציאות טובה, אופטימית ומלאת תקווה. וכך, נמצא את התקווה שקיימת בתוכנו. את מעין הכוחות הטמיר שקיים בעומק הלב, ומחכה שנגיע אליו ונדלה ממנו מים חיים.
נערי ונערות ישראל – אנחנו בתקופה מאתגרת עם מאות הרוגים ונרצחים, עשרות חטופים שעדיין בשבי החמאס האכזר.
זאת גם תקופה בה ההזדמנות שלנו להתחזק כמדינה וכעם גדולה מאי פעם. אתם הגיבורים האמיתיים שתצילו את המדינה, אתם המנהיגים שתזכרו כדור החלוצים. אתם אלה שסומכים עליהם שיביאו את המדינה להיות המדינה בעלת החוסן, החזקה והערכית ביותר במדינות העולם.
עם תקווה גדולה ואהבה עמוקה למדינה.
איתן בן-צבי, מזכ"ל התנועה החדשה, תנועת הנוער של השומר החדש