חמש כוסות טו בשבט // עינט קרמר
ט"ו בשבט הינו חג שעבר במהלך ההיסטוריה גלגולים שונים ומגוונים.כל גלגול וגלגול לא צמח בריִק – אלא מתוך הגלגולים שקדמו לו במסורת נפלאה של הכלה והתחדשות. אם נשאיל את הרעיון של ארבעת הכוסות של סדר פסח, הרי שבסדר ט'ו בשבט ישנן ארבע כוסות של ערכים, כשכל אחת מקושרת לתקופה אחרת מגלגולי החג ומחזיקה תוכן מיוחד:
כוס חברתית מימי המשנה – הרואה בפירות האילן דרך של מי שיש לו גן לתמוך לטובת אלו שאין להם עצים לאכול מהם.
כוס רוחנית מימי המקובלים בצפת – המבקשת לתקן את אילנות גן העדן באמצעות אכילת פירות אילנות העולם הזה והסתכלות על האדם כגשר בין העולמות.
כוס לאומית מימי ראשית הציונות – המחברת אותנו לארצנו באמצעות נטיעת עצים באדמת המולדת
כוס סביבתית מימי ישראל המודרנית – המזכירה לנו לא לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים, ולהתייחס ליערות ולאילנות באשר הם לטובת שמירה על הבריאה.
כיום על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת החובה והזכות למזוג לעצמו את הכוס החמישית – כוס אישית של ט"ו בשבט – המזיגה המיוחדת לכל אחד מאיתנו של תכני הכוסות שהוענקו לנו על ידי אבותינו, הצירוף הייחודי לנו של המשמעויות החברתיות, רוחניות, לאומיות וסביבתיות של החג. יש מאיתנו שייערכו סדר מרשים ויתחברו לעולמות עליונים. אחרים יטעו עצים באדמת ארצנו בליווי שירי מולדת, ויש גם את אלו שינצלו את החג להפגנה המונית נגד הריסת גבעה זו או אחרת והפיכתה לנדל"ן. כולם צודקים, כולם צדיקים, וכולם חוגגים את ט"ו בשבט בשתיית הכוס החמישית- הכוס האישית שלהם. כולי תקווה כי נזכה לשתות את הכוס החמישית של ט"ו בשבט מתוך שמחה, ולא נשכח למהול את מרכיביה השונים בהרבה אהבה..
ואסיים בקטע מתוך סדר ט"ו בשבט של חברת המתנ"סים:
"יהי רצון שבעבור עריכת סדר זה
בזכותן של ארבע כוסות
ובסגולתן של פירות ארץ ישראל
נזכה להגשמת כל ערכינו.
שכל אשה ואיש,
שכל עץ ואילן,
ייתנו את פריים המיוחד להם בקהילה ובטבע
לאהבה ולהנאה מאילנות ארץ ישראל.
שתתחדש עלינו שנת אילן טובה
ושופעת ברכה עד בלי די
אמן."
עינט קרמר היא המנהלת החינוכית של השומר החדש ומייסדת הארגונים "טבע עברי" ו"שמיטה ישראלית".
- עינט מתייחסת בקטע אל גלגולים שונים של חג ט'ו בשבט. אילו מהגלגולים אתם מכירים?
- האם לדעתכם המסרים השונים שמחזיק החג קשורים זה לזה?
- מה יש בכוס החמישית והאישית שלכם?