ידידות הכוכבים

ידידות הכוכבים// אלכסנדר זייד

השומר מחבב את הכוכבים. הם ידידיו האילמים בלילה ארוך ומשעמם. הם מפזרים את שממונו, קורצים ורומזים אליו באפלה ומשעשעים את לבו הכמה. לכל שומר כוכב שאליו הוא נקשר ועל־פיו יכוון את סיבוביו בלילה ויחלק את ליל־שמירתו. ידידתי הראשונה היתה קבוצת־כוכבים קטנה, הדומה לאות יוד והנקראת, כפי שנודע לי אחר־כך, כימה.
כאשר מסר לי יהודה פרוסקורובסקי את השמירה במסחה, אמר לי: “ארבע שעות אחרי חצות־הלילה תופיע קבוצת־כוכבים זעירה, הדומה לאות יוד.” חודש ימים חיפשתי אותה וסוף־סוף גיליתי. מאז לא זנחתיה. הייתי פוגש בה בבת־צחוק של ידידוּת לילה־לילה. כך נקשרתי אליה, ובמשך שנים רבות הייתי יוצא החוצה בלילות, קיץ וחורף, מגלה אותה, ומזין בה את עיני.
הכוכב החביב ביותר על השומר הוא כוכב הבוקר, הגדול, הזוהר, זה המבשר כי הלילה גז ועוד מעט ויבקע השחר. ארוך הלילה בעיני השומר. ארוך הוא יותר כאשר הוא עובר בשקט וללא כל מאורע. ארוך בלי קץ. העינים נעצמות וקורי־שינה נמתחים עליהן, הגוף כבד ונמשך אל האדמה. אח, מה טוב היה לצנוח למטה, להשתרע על הקרקע, לעצום את העין, ולנמנם רגע קט.
אבל אסור. סכנה אורבת. אם תירדם – מתחייב אתה בנפשך! ואף־על־פי־כן אני עוצם את עיני אגב עמידה, משעין את ראשי אל הרובה הנעוץ בקרקע ומנמנם כמו סוס. ישנתי? נדמה לי כי שעה ארוכה נימנמתי כך בעמידה, אך הדבר לא ארך אלא רגע אחד. ושוב אני מרים את עיני העייפות אל השמים ומחפש את כוכב־הבוקר, זה שיחלצני מעינוי הלילה הארוך. הנה הוא, מנצנץ סוף־סוף באופק, כעין טובה מצטחקת. אני נושם לרוחה, נכנס למושבה ופונה אל ביתי.

אלכסנדר זייד, מחלוצי העליה השנייה, ממקימי ארגון השומר, חולם ומגשים, נפל על משמרתו בגבעות אלונים בשנת 1938.

שאלות לשיחה:

• מה הלך הרוח של הקטע, מה מסמלים הכוכבים עבור השומר?
• כיצד חווית הפעולה בשטח משפיעה על היחס של האדם אל הטבע וברואיו, כיצד היא משפיעה על האדם?
• שתפו בנקודות של "אורות רחוקים" שעוזרים לכם בזמני חשיכה והתמודדות אישית.