כולנו זקוקים לחסד

כולנו זקוקים לחסד

נתן זך

כולנו זקוקים לחסד,

כולנו זקוקים למגע.

לרכוש חום לא בכסף,

לרכוש מתוך מגע.

לתת בלי לרצות לקחת

ולא מתוך הרגל.

כמו שמש שזורחת,

כמו צל אשר נופל.

בואי ואראה לך מקום

שבו עוד אפשר לנשום.

כולנו רוצים לתת

רק מעטים יודעים איך.

צריך ללמוד כעת

שהאושר לא מחייך,

שמה שניתן אי פעם

לא ילקח לעולם.

שיש לכל זה טעם,

גם כשהטעם תם…

בואי ואראה לך מקום

שבו עוד מאיר אור יום.

כולנו רוצים לאהוב,

כולנו רוצים לשמוח.

כדי שיהיה לנו טוב,

שיהיה לנו כח.

כמו שמש שזורחת…

 

האם הרצון לקבל חסד, מגע – קשור ליכולת לתת לאחרים? למה יש הבדל כה גדול בין הזדקקות לבין הנתינה שלו?

מה רוצה המשורר שנלמד, איך זה הגיוני שמה שניתן אי פעם לא ילקח לעולם? שתפו בדוגמאות

נָתָן זַךְ (1930-2020) היה משורר, עורך, מתרגם, מבקר שירה, סופר, פזמונאי ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת 1995, פרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

#ערבות הדדית