לבנות מתוך חורבן // שלמה צמח
(צמח היה מחלוצי העלייה השנייה, סופר ועורך, המקור להלן מתוך ראיון בספר "ט"ז שיחות עם סופרים" מאת גליה ירדני)
אירע שאנשים, שהיו אז צעירים מאוד, ילדים ממש, בני עיירות, ואשר לא הצטיינו בשום דבר מיוחד, עליהם הוטל – על-ידי כל ההיסטוריה שקדמה להם, ובלא שהם עצמם הרגישו בכך – עסק גדול.
מתוך חבלי הסתגלות שלהם, מתוך עמלם, נולדה האמת הגדולה: ארץ-ישראל לא תיבנה עד אשר לא יהיה האדם מישראל נושא את עצמו.
אנשים רגילים אלה, כיצד בראו את העיקרון, ששימש בסיס להתחדשותנו בארץ? – הם יצאו מתוך חורבן-החיים שקדם להם ועשו את האמת הזאת לא סיסמא לאחרים, אלא מצוה לעצמם…
…סבורני, שהצרה בספרות היום היא, שאין מוצאים איזה יסוד של בנין בתוך ההתפוררות, בתוך החורבן. הנה אנחנו מצאנו חורבן, אבל הוא שימש לנו דחיפה לבקש דרך חדשה.
ומכאן גם אותה עמידה שלנו כלפי החיים, שברנר לא תפס אותה, ולא נשמענו לו.
כיום, ביחוד בזמן האחרון, כאשר אני קורא תיאורים של חורבן, של התפוררות, דומה שהכל חרב.
ואילו האמת היא, שדווקא מתוך החורבן לעולם מבצבצת נקודת-המוצא, מתגלה נקודת-הבניין, הדרך החדשה.
אדם איננו חי על חורבן. ואפילו בתוך החורבן מקיימים איזה סדר חיים קבוע, רגיל. אנחנו, בבואנו לארץ, מצאנו כאן דברים הרבה יותר חמורים מאלו, המביאים את הצעירים בימינו לידי יאוש.
ואף-על-פי-כן, מתוך החורבן, מתוך היאוש הגדול, התחילו המעטים, הבודדים, לבנות משהו, שבסופו הגיע למדינת ישראל.
