הבוקר השלישי אחרי// סבינה מסג
(שיר מתוך הספר: '12 קילומטר מלבנון' יומן מלחמה בשירים מאת סבינה מסג, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הכותבת היא חלוצת השירה האקו-פואטית העברית, חיה במשק בכליל בגליל המערבי)
הַבֹּקֶר הֶחָדָשׁ מַפְצִיעַ./
אָז מָה עוֹשִׂים עִם הַפֶּצַע?/
אִם אֵלֵךְ מֵעַתָּה בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן
אִם אֵשֵׁב כָּל הַיּוֹם עֲצוּבָה
זֶה לֹא יוֹעִיל לָרְצוּחִים וְלַפְּצוּעִים./
אָז בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַחַיִּים./
בּוֹאוּ אֵיךְ שֶׁאַתֶּם: קְצָת כְּבוּיִים,
תַּדְלִיקוּ אוֹתִי
לִהְיוֹת אֲבוּקָה/
לְהָאִיר לָ"עוֹשִׂים" אֶת דַּרְכָּם.
לשיחה:
** מה הלך הרוח של השיר? כיצד מתודדת היצירה הזו עם כאבי ההווה?
* מה אנחנו עושים כדי להפוך את כאבי השעה לאור שמאיר לאחרים ולעצמנו?
