למדני אלוהי

למדני אלוהי  // לאה גולדברג

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
לאה גולדברג, (1911-1970) הייתה מהמשוררים העבריים המפורסמים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת, ציירת, עיתונאית ומבקרת תרבות.

1. מהי בקשתה של המשוררת? באיזה אופן היא רוצה לחוות את חייה?
2. למה לדעתכם ההלל חשוב למשוררת? מדוע היא לא מסתפקת בהנאה מהיופי?
3. איך לדעתכם ניתן לשמר את תחושת הפליאה אל מול הבריאה בחיי היום יום?