מדורה בתפקיד משולש // החלוץ פנחס גוברין
עם חשכה הועלתה מדורה גדולה ופעם זו היה לה תפקיד משולש: הרתחת תה, הארת המחנה והרמת המורל של אלה הזקוקים לכך. אש מדורה זאת, על ראש התל, האירה באור אדום את צוקי הגלבוע מדרום ומרחבי העמק המשתרע צפונה ומערבה…
לא עברה שעה קצרה וענן אבק נישא, אבק לבנבן שהאדים לאור המדורה עלה מרגלי מאה חלוצים וחלוצות, אבק ההורה הראשונה על ראש התל. סערת ההורה לא פסקה אותו ליל, כאשר היא עולה ושוקעת חליפות, כאותה להבת האש שהקרינה המדורה שבמרכז.
"אל יבנה הגלילה", "אנו נבנה תל־ יוסף" וחוזר חלילה, אחר־כך: "מי יבנה תל־יוסף? – ה'גדוד' יבנה את תל־יוסף…", ונישא ענן האבק האדום מעלה, מעלה השמימה והיה כעשן קורבן העולה שהקריבו בני ישראל בבית המקדש…
באשמורת השלישית נעזב המעגל. אט אט התפזרו החברים לשינה קצרה ונרדמו מיד, על אף היריות שירו השומרים מדי פעם להפחדת שועלים ותנים, הולכי ארבע וייתכן שגם הולכים על שתיים, שאולי ישבו במארב ובתצפית למען שחר לטרף בעתיד.
השחר האיר, רוח בוקר קרירה טופחת על פני הישנים ומעוררת אותם… ושוב עולה ריח העשן והריח השרוף – עמו…
לגמנו את התה המעושן והמתוק מתוך ספלי הפח הגדולים, בלוויית פרוסות לחם עבות, מרוחות בריבה אוסטרלית טעימה – ריבת תאנים ממלאי הצבא הבריטי… וכי יש ארוחת בוקר טעימה מזו?
(עדות אודות העליה לתל יוסף, מהספר 'עלילות גדוד העבודה')
לשיחה:
- מה תפקיד המדורה? מה הלך הרוח של החלוצים?
- "וכי יש ארוחת בוקר טעימה מזו?'- מה עושה את ארוחת הבוקר הצנועה הזו כל כך טעימה בעצם?
