מה שלא כתוב בתנ"ך // אהרון דוד גורדון
שים לב, ידידי: אני מדבר פה לא על ערכו ההיסטורי של התנ”ך, כי אם על ערכו מצד הדעות והשירה שבו. הן בשבילנו גדול ערך התנ“ך לא כל כך במה שאמר, כמו במה שלא אמר, במה שאנחנו או הדורות הבאים אחרינו עתידים לאמור מתוכו, ורק מתוכו – מתוך אותו התנ”ך, הגנוז בנשמתנו בעומק כל כך גדול, עד כי מתוך נטל המשא של כל מה שקבלנו מאחרים, הלוחץ עליו, אין אנחנו בעצמנו רואים אותו תמיד. על כן אין אנחנו מבינים עתה את התנ“ך הגלוי. חושבים אנחנו, כי בגַלותנו רעיונות חדשים בתנ”ך, הרי אנחנו מפרשים אותו. אבל על פי האמת הדבר הוא להפך: התנ“ך הגלוי הוא פירוש לתנ”ך הנעלם שבתוך נשמתנו. לוּלא הפירוש הזה, הקצר אמנם, אבל בכל זאת, או דוקא משום זאת, המספיק, לא היינו יודעים כלום מאוצרותינו הגנוזים.
אהרון דוד גורדון, המורה הגדול, מחלוצי העלייה השנייה, והאקולוג העברי הראשון, נפטר בשנת 1922.
שאלות לשיחה:
- מה לטענת המקור העיקר במסורת שירשנו מאבותינו?
- מה הקשר בין המילה מקור והמילה מקורי לפי הקטע?
- האם חוויתם מעגל לימוד במקורות שעלה ממנו "מה שאנחנו..עתידים לאמור מתוכו" של המקור?
- שתפו בדוגמאות למסורת שמפרשת אותכם, להבנה מחודשת של עצמך לאור לימוד במקורות.
