מטות ושבטים – חסרון או יתרון? // חיים נחמן ביאליק
"אין אני חושב זאת לאסון שעם ישראל מתחלק לשבטים. אנו יודעים כי מאז ומעולם היינו מחולקים לשנים עשר שבטים. לאילן שלנו היו הרבה ענפים והם נשאו הרבה פירות, וטוב לאילן שענפיו מרובים… ולפיכך חושב אני לחסרון גדול, אילו לא היינו מרובי פרצופים כל כך והיה לנו רק פרצוף אחד. מובן, שצריכה להיות נשמה אחת ולב אחד, אבל ככל אשר ירבו אברינו וענפינו כן יגבר כוחנו, ולא הייתי רוצה כלל וכלל שיבטל לא רק אחד מששים, אלא אפילו אחד מאלף מהאומה; להפך, כל אחד יחיה על פי דרכו ועל פי רוחו, וכל ענף ישא את פריו, אבל על כל הענפים להתחבר לגזע אחד".
"תחיית הספרדים", בהסתדרות "חלוצי המזרח" בירושלים, אדר תרפ"ז
חיים נַחמן ביאליק (1873-1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
- מה דעתך על הטיעון המרכזי בקטע?
- אילו חסרונות ויתרונות מצויים לדעתך במפת החלוקה השבטית הישראלית?
- עד כמה מודגשים 'הלב האחד והנשמה האחת' של האילן הישראלי כיום?
