ממקורות "חג השומר" // אלכסנדר זייד
מקור מתוך 'לפנות בוקר' ספר פרקי היומן של אלכסנדר זייד:
מנהג היה אצלנו, חברי “השומר”, להתאסף פעם בשנה לאספה כללית באחת המושבות המרכזיות. השומרים היו מוסרים את השמירה לימים אחדים לאנשי המקום וכולם, בלי יוצא מן הכלל, נהרו ברכב וברגל אל האספה.
באספה היינו דנים בשאלות ההווה והעתיד של האגודה, מאשרים או פוסלים מועמדים חדשים כחברים לאגודה, שומעים דין־וחשבון כספי, מארגנים את השמירה לשנה הבאה ומבלים ימים אחדים בצוותא, בשירה ובריקודים, התחרויות והילולות.
כינוסים אלה היו לחג כללי לאנשי המושבה והשמחה היתה רבה. האספה הכללית שנועדה באותה השנה ברחובות היתה מיוחדת במינה, כי ארבעה זוגות היו אמורים להיכנס בה לחופה, חברים וחברות ב“השומר”. גם צפורה ואני.
החתונה ה“מרובעת” עשתה לה כנפים בכל יהודה, ומכל המושבות נהרו המונים לרחובות “לשמח חתן וכלה”. יקב ראשון־לציון שלח יין כיד המלך, מושבות נס־ציונה ורחובות הכינו מטעמים ופירות בעין יפה והתכונה היתה גדולה. פרשים רבים באו מן הסביבה להשתתף בתחרויות הסוסים, שעמדו להיערך למחרת החופה.
מצב־רוח של חג שרר במושבה.
ערב. האספה נגמרה, ואנו מתחילים להתכונן לחתונה. אני עובר במושבה וכולי נבוך למראה עיני: החנויות סגורות, הבתים ריקים, ולמטה, ביער, המון עם רב, עגלות, סוסים, דיליז’נסים. בין העצים – שורות שולחנות ערוכים, על הענפים תלויים פנסים רבים, המאירים ככוכבים. חבורות גדולות יצאו האנשים במחולות, כולם שרים וקוראים קריאות רמות. צפורה סיפרה לי: הכל דיברו על חתונת השומרים, ולה, ל“כלה”, לא היה ברור הענין כל־צרכו. התהלכה כ“מחותנת” שלא הוזמנה ולא ידעה מה לעשות. נזכרה שאחת ה“כלות” עזבה את האספה והלכה לסוכתה שבכרם, קמה והלכה אליה. באה ומצאה אותה שוכבת בקומה השניה והיא עייפה ויגעה. אמרה לה: “הרי אנו נכנסות הערב לחופה!” ענתה לה: “עייפה אני ואין לי כוח ללכת.” צחקה צפורה וקראה: “הרי מחכים לנו שם!” שאלה חברתה: “נו, והחתנים מוכנים כבר?” התלבשו השתים וירדו למטה ופנו לעבר המושבה. עוד הן יורדות מהגבעה – ולקראתן באה שורת נערות לבושות שמלות לבנות ובידיהן פרחים. ברעש וצחוק הקיפו את הכלות וקראו: “החופה פרושה כבר, החתנים מחכים ורק הכלות בוששות לבוא.” שילבו ידיהן ויחד רצו ליער האקליפטוס.
החופה היתה פרושה על ארבעה רובים. לא הספקתי להתבונן סביבי, והנה תם טקס חתונתי. זוג אחר נכנס במקומנו. ואחריו הזוג השלישי והרביעי. שירה, קריאות, ברכות ויריות. לפתע, בעיצומם של הטקסים, הגיעו רוכבים מחדרה ובפיהם קריאה לעזרה. נתגלע שם סכסוך רציני בין השומרים והערבים. מיד עלו החתנים על הסוסות ואצו בדהרה למלא את תפקידם. איש מן החוגגים לא הרגיש בהיעדרם, כי ההמון היה רב, הצפיפות גדולה והשמחה בעצם תקפה….
למחרת היה מירוץ־הסוסים. צפורה רכבה על סוסה פשוטה והתחרתה ברוכבי סוסות ערביות אצילות, גזעיות ומיוחסות. היא חלפה על־פני כולם וזכתה בפרס הראשון.
ברוח מסורת זו מתכנסים חברי תנועת "השומר החדש" לאירוע ארגוני גדול של הוקרה ושל חזון לשנה שבפתח, מדי שנה בחג הסוכות.
לשיחה:
- התכנסות, הוקרה, מבט של חזון- מה ערך מסורת זו לחבורת משימה בעיניכם?
- מה אתם מוקירים מפירות העשיה שלכם של השנה החולפת? מה היעדים שלכם לשנה שבפתח?
- מדוע חיונית השמחה במעמד ההוקרה והתחייבות קדימה?
