משל העץ – היפוך הנמשל // חבורת הכותבים – השומר החדש
כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו; אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם'.
פרקי אבות פרק ג' משנה י"ז
חכמי המשנה במסכת אבות מספרים משל על עץ, שהוא בעצם האדם. במשל השורשים מסמלים את המעשים של האדם, והענפים את חוכמתו בתורה. כך אדם שיודע הרבה תורה אך לא מיישם אותה ולא מקיים מצוות, נמשל לעץ ללא שורשים וכל רוח שבאה יכולה לעקור אותו. הרוח כאן היא משל לרעיונות, תורות או אידיאולוגיות אחרות. לפיכך, אדם שכל כולו בשורשים (קיום מצוות) אך יש לו גם ענפים (תורה) הוא יציב והרוחות הזרות לא יוכלו לו. אפשר לדמיין יהודי מעיירה בגליציה רץ לקיים מצווה, ועוד מצווה וידיו חופרות ומכות שורשים באדמה רק לא לעוף ברוח.
יש משהו לא טבעי במשל הזה. הרי השורשים אמורים להיות הרגליים על הקרקע והראש, הידיים והגוף גזע וענפים. זו התמונה שנוצרה בניסיון ההיסטורי של ארגון השומר ואנשי הציונות החילונית שהיו מרובי עשייה חקלאית והתיישבותית (ענפים), אך לא העבירו לדור הבנים את המסורת והחיבור למורשת (שורשים). כך נוצר מצב ששלושה ארבעה דורות לאחר שאנשי השומר ההיסטורי עשו מהפכה, הצאצאים שלהם נוטשים את החקלאות (קוצצים ענפים) ולא מרגישים שייכות לארץ (חסרי שורשים).
כל זרע שנוחת או נטמן באדמה מפתח באופן טבעי ובמקביל מערכת שורשים לרוחב וכלפי מטה אל תוך האדמה, וגזע ומערכת ענפים כלפי מעלה, מעל שכבת האדמה. כנראה שצמיחה נכונה של אדם או ארגון חייבת להיות בענפים ובשורשים במקביל וככה גם אנחנו רוצים לצמוח. את הענפים והגזע – העשייה הפיזית אנו רואים, והשורשים – הזהות התורה והרעיונות נשארים מתחת לפני האדמה.
- מה המשל ומה הנמשל בקטע מפרקי אבות?
- ע"פ היפוך הנמשל שמציעים חבורת הכותבים: מהם השורשים, מהם הענפים? מה משמעות המשל?
- איזו נקודה מדגישה כל פרשנות? עם מי אתם מזדהים יותר?
- נסו לחשוב על עצמכם כעץ. היכן אתם נטועים? מה מחזק את השורשים שלכם? מהן הרוחות הנושבות סביבכם?