נקודת המרכז הפנימי

נקודת המרכז הפנימית // א. ד. גורדון במכתב לרחל

אין מרכז אלא אחד, כי אין עולם אלא אחד–הוא עולמו של האדם, ה’אני' שלו. אולם ה’אני' הוא כעין נקודה הנדסית, שצריך לדעת להגדירה בדיוק. ולהגדיר את נקודת עצמו יכול האדם רק בעצמו. רק כלל אחד גדול יש כאן: כל שהנקודה יותר דקה, יותר זכה, יותר היא מסוגלת לחבק עולם ומלואו. רק הנקודה ההנדסית, שאין בה תפיסה כלל, יוצרת בתנועתה את כל הצורות שבעולם ואת צורת כל העולם. אין־סוף לעומק מוליד אין־סוף בהתפשטות. נקודה קצת יותר גסה אינה ראויה להיות נקודה הנדסית, אינה ראויה להיות מקומו של עולם.
בקשי את מרכז החיים בנפשך. כאשר תמצאי – כל העולם לפניך וכל החיים חייך, כי אל כל אשר תבואי, שם יהיה מרכז החיים, כי שם יהיה ה’אני' שלך.
וזה יהיה באמת מרכז, כלומר נקודה המרכזת את כל אשר סביבה. כל משא נפשך וכל התביעות העליונות עם כל השאיפות העליונות של נפש האדם – כולם יהיו כעין פריפריות לאותו המרכז, כולם יהיו כעין גוף לאותה הנקודה, המחַיה אותם.
אהרן דוד גורדון ( 1856-1922),  חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים ולחלוצות

1. נסחו במילים שלכם את הרעיון המרכזי בקטע
2. באיזה מצבי חיים כדאי להיזכר בתובנה שמציע כאן גורדון לרחל?
3. לפי הקטע מי שמחובר לעצמו לעומקו של עניין מחובר לכולם ולהכול, שתפו בחוויות חיים בהקשר זה.