נר ה' נשמת אדם
חבורת הכותבים-השומר החדש
חנוכה מלמד אותנו שבתקופה של חושך צריך להדליק נר פנימי (גם אם הוא קטן) או לבקש עזרה מאדם אחר [השמש] שיעביר לנו מהאור שלו ויעזור לנו גם להאיר בחושך. וכידוע נר המדליק נר אינו מפסיד כלום מעצמו. זוהי מנהיגות פנימית – לעשות צעד אחד פנימי, גם אם הוא קטן
על כך מסופר: פעם כאשר צעד רבי ישראל בשעת לילה מאוחרת מביתו, לעבר בית המדרש לעסוק בתורה ולהתבודד עם קונו, הבחין באור קטן מהבהב מתוך חנותו של הסנדלר, תמה על כך שהלה ממשיך בעבודתו בשעת לילה כה מאוחרת, נכנס לחנותו של הסנדלר ומצאו יושב ומתקן נעליים לאור הנר, ברכו רבי ישראל לשלום ושאלו: אמור נא לי, מפני מה הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים? "רבי", השיב הסנדלר בפשטות- "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן…" נרעד רבי ישראל עד עמקי נפשו, וראה בדבריו של הסנדלר רעיון עמוק ונפלא, ומוסר השכל כביר, ואמר לעצמו: אכן! מה מאוד נכונים הם דבריו של הסנדלר, כבר אמר שלמה המלך: "נר ה' נשמת אדם"
מהי משמעות האמירה כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן בעיניכם?
יש הרואים באמירה על האפשרות לתיקון כאמירה אופטימית ויש הרואים בה תביעה אישית לתיקון. איך אתם רואים את הדברים? האם האופטימיות והדרישה לתיקון משתלבים בעינכם ?
מהו המינימום שאדם יכול לעשות בתקופת חושך מסוגים שונים, ומדוע זה שייך למנהיגות פנימית?
למה נר שמדליק נר אחר לא מפסיד שום דבר מעצמו? למה זה חשוב?
#זהות אישית #אחריות #ערבות הדדית
