על ההבדל שבין אופטימיות לתקווה
ארנה קזין
ישנה הבחנה בין אופטימיות ובין תקווה. ואני מציעה לזנוח את הראשונה ולאחוז בשנייה: אופטימיות היא בסך הכול ההיפך מפסימיות: שני צדדים של אותה מטבע. בצד האחד ההנחה שיהיה בסדר; בצד השני ההנחה שיהיה רע. בשני המקרים, בשתי התפישות, זו אותה מטבע: נקודת המוצא היא שלא כל כך חשוב מה נעשה. משהו טוב, או משהו רע, יקרה.
תקווה, לעומת זאת, באה מגישה אחרת; תקווה, בשונה מאופטימיות, נשענת על ההכרה בעובדה שאנחנו לא יודעות מה יהיה, אין לנו שום דרך לדעת, אבל אנחנו כן יודעות שאפשר להשפיע על מה שיהיה: האפשרויות פתוחות, ובכוחנו לבחור, לנוע, להזיז, לעשות שיהיה טוב.
מה המכנה המשותף בין אופטימיות לפסימיות וכיצד התקווה שונה מהן?
תנו דוגמאות לאופטימיות לעומת תקווה במרחבי החיים שאנו פועלים בהם.
ארנה קזין, עיתונאית, מבקרת, סופרת, ומסאית ישראלית. מתגוררת בתל אביב.
#מעשה