עם–אדם // א.ד. גורדון
תחיית העם, התחדשותו לעם עובד ויוצר, לא תוכל לבוא אלא על ידי עבודה, עבודה בכל צורותיה, אבל בעיקר על ידי עבודת כפיים, ובייחוד על ידי עבודה בתוך הטבע. כל בני העם צריכים לעבוד. וכן גם גאולת הארץ לא תוכל לבוא אלא על ידי עבודה. אין קניין בקרקע אלא בעבודה, לא רק מהבחינה הסוציאלית, כי אם גם מהבחינה הלאומית. פה יש מהפכה יסודית ברוח, בהרגלי החיים, ביחס אל החיים ובטעם החיים, ויש מהפכה גם במחשבה, באופן השגת חזיונות החיים. פה לא מלחמה בין העבודה והרכוש, כי אם מלחמה בין היצירה והפרזיטיות. לא הרכוש הוא העיקר, לא הוא הכוח ולא בו אושר החיים וטעם החיים. העיקר הוא היצירה.
כך היא דרך תחייתנו וגאולתנו. דרך אחרת אין לנו…בהתחדשות עצמותנו על ידי הארץ ובהתחדשות הארץ על ידי עצמותנו.
אהרן דוד גורדון ( 1856-1922), חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים ולחלוצות
- מה משמעות העבודה לפי הקטע ומה היחסים בין עבודה כזו לבין 'פרנסה'?
- מה היחסים בין האדם והארץ לפי הקטע?
- באיזה אופן מתאפשרת לנו כאן הזדמנות לתפיסה חדשה של מושג העבודה?