פעולה של תרבות מקומית // וונדל ברי
במשך שנים רבות נהגתי לשוטט לאורך גדר ישנה באזור מיוער, אשר בו נמצאה חוותו של סבי. על עמוד מעמודי שער הגדר היה תלוי דלי פח ישן, ואני לעולם לא הייתי עובר על פניו מבלי להביט לתוכו. מה שמתרחש בתוך דלי זה הוא הדבר המדהים ביותר שאני מכיר, הפלא הגדול ביותר בו חזיתי מעודי. זהו תהליך יצירתה של קרקע. הדלי הישן עמד תלוי במקום זה משך תקופות סתיו רבות. עלי שלכת נשרו סביבו וחלקם גם לתוכו. גשם ושלג ירדו על סביבותיו וגם זלגו לתוכו, ועלי השלכת ספגו את הלחות והרקיבו עם חלוף הזמן. אגוזי יער נשרו פנימה או נישאו פנימה על-ידי סנאים. עכברים וסנאים אכלו את תוך אגוזי היער והשאירו את קליפות האגוזים בדלי. הם ובעלי-חיים אחרים השאירו את גלליהם. חרקים עפו לתוך הדלי, מתו בו ונרקבו. ציפורים חיטטו בו והשאירו את הפרשותיהן ואולי גם נוצה או שתיים. תהליכים איטיים אלה של צמיחה ומוות, כוחות משיכה ותהליכי ריקבון, תהליכים אשר הנם מרכזיים בעולמנו, יצרו, במשך הזמן, בתחתית הדלי, שכבה עבה של חומר שחור דמוי אדמה. אני מביט אל תוך הדלי בעניין כה רב כיוון שאני עצמי חקלאי ואמן, במובן מסוים, ואני מזהה בדלי תהליכים של חקלאות ואמנות אשר הנם נעלים בהרבה מיכולותיי שלי או של כל אדם בתחומים אלה. תהליכים כאלה בדיוק זיהיתי על גבי גושי סלע ועל גבי רוב שטחי הקרקע בעולמנו. כל היצורים מתים תוך כדי תהליך זה וחיים לפיו. הדלי הישן מהווה סמל עבורי, קטן ככל שיהיה, ואינו טריוויאלי. זהו אחד מהסימנים לפיהם אני מכיר את ארצי ואת עצמי. לדידי, יש דבר מה מושך מאוד באופן בו נושרים העלים אל תוך הדלי. במובן מסוים נאספים לתוך הדלי הישן גם סיפורים. המשיכה הנה, כמובן, מטפורית. הדלי עושה באופן סביל מה שהקהילה האנושית צריכה לעשות באופן מודע ופעיל. קהילה אנושית צריכה גם היא לאסוף עלים וסיפורים ולהפכם לחיים. היא צריכה לבנות קרקע ולבנות את זיכרונה שלה לגבי עצמה כקהילה – בידע, סיפורים ושירים – אשר יהפכו לתרבותה. שני סוגים אלה של הצטברות, הצטברות של קרקע מקומית ושל תרבות מקומית, קשורים זה לזה באופן הדוק. ביערות עצמם הדלי כלל אינו מטאפורה: הוא פשוט מדגים את מה שמתרחש כל העת ביערות, אם יניחו ליערות להתפתח באופן עצמאי וטבעי. כמובן, שברוב המקומות בני-האדם אינם מניחים ליערות להתפתח באופן זה. אך גם מעשים אלה עדיין לא הפרו את חוקי היער, אשר קובעים כי הקרקע צריכה להיות מכוסה ומוגנת בצמחייה באופן קבוע, וכי מה שגדל במשך השנים צריך לחזור אל הקרקע על מנת להרקיב ולבנות את הקרקע מחדש. אחד מתפקידיה החשובים ביותר של תרבות מקומית הוא – איסופם של זיכרונות, שיטות ומיומנויות הכרחיות להשגחה נאותה על חוק טבעי זה במסגרת גבולות הקהילה המקומית. מתוך לקחי ההיסטוריה ומתוך שימוש בהגיון בריא ניתן להסיק כי תרבות מקומית, אשר אינה מסוגלת לשחזר ולהשביח את הקרקע המקומית תשקע, ובסופו של דבר תעלם כליל, ומלאכת שימור הקרקע תימשך על-ידי הטבע בלבד. על מנת להתקיים לאורך זמן רב, שומה על קהילה אנושית להפעיל מעין כוח צנטריפטלי, אשר יקבע קרקע וזיכרון מקומיים למקומם. באופן מעשי, זהו תפקידה החשוב ביותר של כל קהילה אנושית.
וונדל ברי, משורר טבע אמריקאי והוגה דעות, מרבה לעסוק ביצירתו במרחב החקלאי ובעבודת האדמה.
- נסחו במילים שלכם את הטיעון המרכזי בקטע.
- אלו יסודות תרבותיים התפרקו יחד כדי להצמיח את התרבות הישראלית שאנו מכירים כיום?
- אלו יסודות תרבות אישית משפחתית שלכם התפרקו יחד כדי להרכיב את האני מאמין שלכם?