פריחה שקוראת לסדר

פריחה שקוראת לסדר // און ריפמן

האביב מטריף את החושים. בכל פינה שמסתכלים בה הטבע פשוט משתולל – פרחים ורודים כבר הציצו, לבנים התפרצו אחריהם, ועכשיו הצהובים ממלאים את המרחב. הכל צומח, מתחדש, מתעורר לחיים. זה מהפנט.
אני תופס את עצמי רוצה לקחת את המשפחה, לארוז את הילדים, ולצאת לשטח. לנשום את האוויר הזה, להתמלא באנרגיה של ההתחדשות. ובאמת, בימים האלה כל שנייה של עבודה בשטח היא חוויה של ממש.
ואז אני חושב על פסח שמתקרב. על הניקיונות שמחכים בבית. על הסדר והארגון. אולי אפילו נצבע איזה קיר השנה? בתוך כל ההתפרצות הזו של צמיחה, יש צורך גם בגבולות. להיפטר ממה שלא רלוונטי, לארגן את החיים מחדש.
זה הפרדוקס היפהפה של החמץ. דווקא בשיא התפיחה וההתחדשות, דווקא כשהכל גדל ומתרחב, אנחנו מתבקשים להימנע מהחמץ – מהתפיחה הזו בעצמה. חוכמת היהדות מזכירה לנו – גם בשיא הצמיחה, צריך גבולות. גם בהתפרצות הכי גדולה, צריך סדר.
כי האביב הוא לא רק התפרעות פראית של הטבע. הוא גם הזדמנות להתחיל מחדש, עם בהירות ומיקוד.
(און ריפמן הוא מייסד שותף וסמנכ"ל חינוך בשומר החדש)
לשיחה:
* מה הלך הרוח של האביב לפי המקור?
* איזה "סדר" וגבולות קורא לכם האביב לחזק? ואיזו "פריחה" האביב מזמן לך?

יש לכם מאמר מעניין או כתבה שהכנתם? ואתם רוצים שנפרסם ?!

שתפו את המאמר: