ציונות זה לא רוטב

ציונות זה לא רוטב // א.ב. יהושע

אל לנו להפוך את המושג ציונות למין רוטב ששופכים על כל מאכל, אם כדי לשפר לכאורה את טעמו או לחלופין להמאיס אותו… לאחר שמדינת היהודים, היא מדינת ישראל, הוקמה בפועל, המובן היחיד של הציונות שנותר פעיל הוא עקרון חוק השבות. הווה אומר, מלבד היות מדינת ישראל נשלטת ומנוהלת על ידי כל האזרחים בעלי תעודת זהות ישראלית, באמצעות בית המחוקקים שלה, היא עדיין פתוחה לכל יהודי שירצה להתאזרח בה… ציונות אינה מושג האמור לבוא במקום פטריוטיות או חלוציות. פטריוטיות היא פטריוטיות, וחלוציות היא חלוציות. קצין החותם על הארכת שירותו הצבאי או מי שמתיישב בנגב אינם ציונים יותר מבעל מכולת בתל אביב, אלא חלוצים יותר או פטריוטים יותר ממנו, בהתאם למובנים שניתנו למושגים אלה. ציונות היא מושג היקר לנו, ולכן חשוב שימצא את ביטויו רק במקומו הנכון, והוא: בהבדל בינינו לבין יהודי התפוצות או הגולה. לכן השימוש האינפלציוני והמיותר גם מטשטש את הוויכוח המוסרי בין היהודים שהחליטו להיות אחראים, לטוב או לרע, לכל מרכיבי חייהם בטריטוריה מוגדרת ותחת שלטון עצמי, לבין אלה החיים בתוך רקמתם של עמים אחרים ומקיימים את זהותם היהודית באופן חלקי דרך לימוד, טקסים דתיים ופעולות קהילתיות מוגבלות.
אברהם ב. יהושע היה מחשובי הסופרים העבריים מתקופת דור המדינה. כיהן כפרופסור באוניברסיטת חיפה.

1. נסחו במילים של שלכם את הטיעון המרכזי בקטע
2. מה הנזק האפשרי בהרחבת יתר של השימוש במושג ציונות לפי הקטע? ומה דעתכם?
3. כיצד נכון להגדיר את הציונות מאז הקמת המדינה וכיום לדעתכם?

#ציונות