צריך אנשים שאוהבים // עומר ויינשטיין
"אם הייתי חושב על מקצוע כמקור פרנסה בלבד, כנראה שלא הייתי נשאר בחקלאות, אבל מי שמחפש מעבר,
מי שיודע מה זה לראות את הפרי, אין דברים כאלה, זה וואו, העץ הזה, תראי מה זה, זאת אמנות-
ענף ענף קשרנו, העץ הזה לא גדל מעצמו, אנחנו גידלנו אותו, השקענו עמדנו וקשרנו, מי שבא בשביל הכמה
לירות לבירה בערב, שלא יבוא, הוא לא בא לעבוד. אני צריך אנשים שאוהבים את זה, שבוחרים בזה, גם אם
לא הכי טובים, גם אם זה עובד בינוני, אבל הוא פה במאה אחוז, הוא בא לעבוד וזה כל ההבדל.
כשנכנסתי לחקלאות לא ידעתי מה יהיה, היום זה לא כמו שהיה פעם, כשאתה רוצה להתחתן, אתה רוצה
לדעת איך האשה תהיה אחרי החתונה, וכשהיא בהריון, וכשהיא מבוגרת, ואתה לא יודע, ככה גם בחקלאות.,
מישהו יכול לדעת מה יהיה?! אז אני לא בא להפסיד כסף, ויש פה הרבה שכל, 8 גידולים שונים, זנים שאני
מאמין בהם, אני אגרונום, למדתי קרקע ומים וסיימתי בהצטיינות, ויכולתי ללכת לעבוד במה שאני רוצה, אבל
אני רוצה את זה, אני אוהב את זה.
יש לי 4 ילדים, וכבר אמרתי להם, אין דבר כזה לתת את המשק לאחד מכם, אם מישהו רוצה, ובוחר בזה- הוא
יוכל לקחת את המשק, בשתי ידיים, ואם לא, אני אשחרר את השטח, לא בכח. רק מי שבאמת רוצה."
שאלות לשיחה:
- תארו את הלך הרוח של החיבור של עומר לעבודת האדמה
- שתפו בחוויות שלכם של עבודה מתוך חיבור דומה בחקלאות ובכלל
- כיצד ניתן לנו להגביר את החיבור והאהבה לאדמה ולעבודה שאנו בוחרים לבצע?
