קול השופר שביער// זלמן יצחק אהרונסון
(בתוך אלול, מאת זלמן יצחק אהרונסון 1878-1947)
שמעתי מספּרים על אחד שערך גלוּת. מעשׂה ותעה ועלה לוֹ ללוּן בּיער. היה זה בּערב ראש־חוֹדש אלוּל. עם שחר קם ועמד בּתפילה. וּמיד כּשסיים, שמע איך האילנוֹת עם ענפיהם ועליהם ואף כּל צמח בּיער נזדעזעוּ. מיד הבין שהם שוֹמעים קוֹל שוֹפר. ירדה עליו עצבוּת: הם, האילנוֹת שבּיער והעשׂבים, שמעוּ את קוֹל תקיעת־השוֹפר, והוּא לא שמע. נתעגמה עליו נפשוֹ, והתחיל בּוֹכה בקוֹל. והנה נתגלה לפניו אחד, שוֹפר בּידוֹ ואוֹמר לוֹ: מה לך תמה שהעצים והעשׂבים שוֹמעים את קוֹל השוֹפר – כּלוּם לא מעשי ה' הם?.. יוֹם־הדין הוּא לכל נברא. אני הוּא התוֹקע שוֹפר בשביל השמים והארץ, היערוֹת והשׂדוֹת, הנהרוֹת והימים, כּל צמח וכל עשׂב. וּמכּיון שמעוֹלם לא החסַרת קוֹל שוֹפר עלתה בכיתך ונתקבּלה. הילך שוֹפר וּתקע בּוֹ. וּמִשֶתָקע – נעלם מי שנתגלה. הוּא והשוֹפר.
שאלות לשיחה:
- מה מוסר הסיפור לדעתך?
- מה הקשר בין הטבע לבין מעגל השנה העברי?
- כיצד משפיע חיבור למקום על התנועה הנפשית שלנו?