שחרור ומרחבי הטבע // ויקטור פרנקל
יום אחד, כמה ימים לאחר השחרור, הייתי מהלך בין נאות דשא
מלבלבים אל עבר העיירה הקרובה למחנה. עפרונים חגו בשמים ושמעתי
אותם פוצחים ברינה. סביבי לכל מלוא רוחב העין לא היה איש. לא היה
דבר זולת הארץ והשמים הרחבים ושירת הציפורים והמרחב הגדול.
עמדתי על עמדי, הסתכלתי סביב, נשאתי עיני אל השמים – ואחר כרעתי
על ברכי. באותו רגע לא ידעתי הרבה על עצמי ועל העולם – רק פסוק אחד
היה מהדהד ברוחי, פסוק אחד ויחידי "מן המייצר קראתי יה, ענני
במרחב יה".
לא אזכור עוד כמה זמן כרעתי ברך ושיננתי פסוק זה. אך יודע אני, כי
ביום ההוא, בשעה ההיא, החלו חיי החדשים. צעד צעד הלכתי קדימה עד
כי שבתי והייתי יצור אנוש".
מתוך 'האדם מחפש משמעות', (לציון יום השואה הבינלאומי )
שאלות לשיחה:
- כיצד משפיע המרחב החיצוני על המרחב הפנימי לפי המקור?
- שתפו בחוויות שלכם הכורכות שחרור וטבע.
- כיצד נוכל להגביר את החופש הפנימי באמצעות הגברת המגע עם הטבע?
