שיר אהבה לקוצי הארץ //יצחק שלו
ליטפתי פני הדשא כלטף צוואר
ולפתע לי חסר חספוס ישן מוכר
יש הרבה דשאים בכאן, הרבה פרחים, עצים
ואין גם קוץ אחד באלה, קוץ מני קוצים
קוץ של כנען ענייה. בן ממר ובן סרב
קוץ מפריא ליד גדר (איוושת נחש בערב)
שורש מגורש מגו ומבוער מקרב
הוא אשר אליו נכספתי בשדמות הירק
כי היה הירק שם מלא שבעה ונחת
ואני כמהתי אז לכנען הקודחת
הוא הקוץ הקדמוני ולליבי ייקר
מכל עשבי עולם דשנים, ירוק שמן וקר
יצחק שלו היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.
השיר עשוי להזכיר את טענה "שאין האהבה שלימה עד שאין אוהבים את קוציה של האהובה"
1. מה היחס של יצחק שליו לקוצי הארץ? מה היחס שלך לקוצים הישראליים?
2. מדוע 'יקר הקוץ ללב' יותר מכל עשב העולם 'הדשן והקר' ?
3. הציעו 'שורות' נוספות העוסקות ביחס לקוצים בנוף ובחיים.