שמש חוצפנית // מכתב מחלוצה
נוסח מכתב מאת אסתר וילקנסקי אל אחיה מאיר וילקנסקי, המכתב נכתב בשנת 1909 (תרס"ט) ממושבות הגליל (סג'רה/אילניה ומסחה/כפר תבור) הכותבת מתארת בהתרגשות ובפיוטיות רבה את עבודתה החקלאית הראשונה ביער צעיר של שקדים וזיתים, את מזג האוויר והשמש הלוהטת של הגליל, ואת קסם הנוף, ההרים והלילות הפתוחים של המושבה. (המכתב כלול בחוברת מסלולים שערכה ד"ר אסתי ינקלביץ היסטוריונית תושבת אילניה)
יקירי,
ובכן הנני בגליל זאת אומרת בסג'רה. נשארתי לעבוד פה בקיץ!
והריני עובדת כבר יומיים ביער צעיר של שקדים וזיתים. הנני מנקה את העצים הרכים מעלים נובלים וענפים שנתייבשו ומתו. הנני מיישרת את גוום מכל שמץ של גבנון, והם יגדלו ויפרחו אצלי ישרים ופוריים!
והשמיים הלוא הם גליליים במלוא מובן המילה. גבוהים טהורים מכל צל של עננה וכה קלים ועדינים. אך השמש כאן חוצפנית נוראה. היא צורבת בלי רחמים את הבשר ומשזפת אותו. ועיניים לה לוהטות של להבה! וכשהיא מביטה עליך ממרומים הרי היא מדליקה אש קודחת בכל אבריך.
ובאותה שעה מסיתה בך את קרניה השובבות והמפזזות ישר לעיניך!
ואת השדות ההוזים, ואת האבנים החולמות וההרים התקיפים והעדינים כאחד כלום ראיתם? כלום יש לכם "היהודאים" מושג מהם? ואנכי הלא כל היום נמצאת בממלכת-הקסמים הלזו ובלילות – אל אלוהים!
מי ניסה לבלות לילה אחד על אחד ההרים, תחת שמי- כוכב מנצנץ שזכה למלכה כה יפה, חיורה, נוגה, עדינה וכה מזהירה ביופיה וצניעותה! מי השקיף מאלה ההרים הענקיים על פני הבקעות הירוקות, המציירות בשלל פרחיהן,
המתפתלות ומתרפקות לרגלי ההרים! מי ראה את גלגולי האור המאיר את בתי המושבה הנרדמת? הרי זה וזה הרגיש ביופי ונעימות החיים!
לשיחה:
- דוד בן גוריון שהיה פועל חלקאי בסג'רה בעצמו טען: "מעשרה קבים של יופי הררי שירדו על ארץ ישראל נטלה סג'רה תשעה קבים", מה הלך הרוח של הכותבת? שתפו בחוויות דומות של חיבור לאדמה שחוויתם.
- איך נוכל לחזק יותר קשב וחיבור לארץ ולטבע בשגרת החיים שלנו?
