תְּפִלַּת הַזּוֹרֵעַ / יִצְחָק לִבְנֶה
אֲנִי – וְאַמָּת הַמִּזְרָע – וּמֶשֶׁךְ הַזָּרַע
אֶחָד לְפָנִיךְ אֱלוֹהַּ –
שְׂדֵה מְכוֹרָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים
לְהַכּוֹת אוֹ לַחְמֹל.
עַל תִּקְוַת הַמָּחָר נְבַקֵּשׁ,
עַל זֵעָה בַּכְּבָרָה כִּי תִּגְמֹל –
וְעָמָל.
אַתָּה הַיּוֹדַעַ עֲנוּת הַשִּׁבֹּלֶת
אֶנְקַת צַמְאוֹנוֹ שָׁל גִּבְעוֹל הַקָּמָה
וְעֵינַי תִּינוֹקוֹת נְשׂוּאוֹת אֶל הַפַּת
בְּרָעָב.
אַתָּה הַיּוֹדַעַ תּוֹרַת הָאִלְמִים
שֶׁל הָאֲדָמָה וּשְׁדֵמָה עִם מָטָר בְּעִתּוֹ.
יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם טוֹבִים בְּמִצְוַת חַסְדְּךָ הַנִּצְחִי
יִהְיוּ יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרְצִים
וְעַרְבִית – רוּחוֹתָיהָ מַתָּת,
וּתְהִי בִּרְכַּתְךָ לִי הַגֶּשֶׁם וְאֶגֶל הַטָּל.
אֲנִי – וְאַמַת הַמִּזְרַע – וּמֶשֶׁךְ הַזֶרַע
אֶחָד.
יצחק לבנה היה חקלאי בן עמק יזרעאל, גדל בכפר יחזקאל והיה פעיל בתנועות הנוער ובתנועת בני המושבים.
התגייס למערכה במלחמת העצמאות, ונפל בקרבות לטרון, הותיר אחריו שירים ויצירות שמחברות אדמה ושמים. יהי זכרו ברוך.
מערכת "השדה" מבקשת לשוב ולהנציח באמצעות שירו זה של לבנה את החקלאים שנפלו במלחמת "חרבות ברזל" על הגנת העם והארץ ובהם:
לירון אלמוסנינו מפתחת ניצנה, אייל אוזן מהגליל המערבי, ועומר ויינשטיין מאצבע הגליל, שלושתם אנשי אדמה ואדם, יהי זכרם ברכה.
לשיחה:
- מה הלך הרוח של השיר? לאיזה שורה או ביטוי נתתם לב בקריאה?
- במלחמת העולם נימק המשורר במכתב לידיד את בחירתו להיאחז במשק המשפחתי ולא להתגייס למלחמה במסגרת הצבא הבריטי: "והיות וציונות מתגלמת לעתים בדמות ערימת הזבל ועטין הפרה, והיות ומשק הוא משק, ואחריות היא אחריות.." אך היה פעיל בהגנה והתגייס לצהל עם הקמת המדינה. כיצד סיפור חיים זה מאיר בעיניכם את אופי החיבור שהשיר מתאר בין אדמה ואדם?
- הצעה: קחו שורה או ביטוי מהשיר והשלימו אותם באמצעות שורה או ביטוי מקוריים מחוויית השדה שלכם.
